בימים אלה פורסם על כוונתה של רשות המיסים להעזר בחברות המתמחות באיסוף מודיעין לצורך איתור מעלימי מס. ידיעה זו בצד תהליכים בינלאומיים שאינם בהכרח פרי יוזמה של רשות המיסים בישראל, כמו: מות הסודיות הבנקאית בכל הנוגע לחיסיון כלפי רשויות המס, אינה מותירה למעשה ברירה רבה בידי מי שעד היום התכוון לחסות בצילו של החיסיון הבנקאי. הבנקים בחו"ל מבוהלים מהקנסות ומהסקנציות שמפעילות נגדם ממשלות המערב ובראשן ארה"ב, וממהרים להתמסר ולהעביר רשימות של לקוחות לידי רשויות המס לרבות ישראל.
הטבעת הולכת ומתהדקת יותר לאור הסכמי שיתוף פעולה וחילופי מידע בין הממשלות לצורך העמקת גביית המס. באווירה בינלאומית שכזו הופך הגילוי מרצון למהלך כמעט הכרחי, ומחייב לשקול לנצל את האפשרות לדווח על כל ההכנסות שלא דווחו בעשור האחרון בהתאם לנוהל גילוי מרצון. נכון להיום הנוהל כולל מספר הטבות התקפות רק עד חודש יוני 2016.
הנסיון מלמד, כי הגם שנוהל הגילוי מרצון מוארך מעת לעת, הרי שעם הזמן הרשות מצמצמת את ההטבות הניתנות במסגרתו ומקשיחה הן את התנאים והן את יישומם בשטח. עם זאת, יש לזכור, כי המהלך עדיין מגלם בחובו יתרונות לא מעטים לרשות המקבלת על מגש של כסף, הן לקוחות חדשים והן תשלומי מס בסכומים לא מבוטלים, וזאת באמצעים ובהקצאת משאבים קטנה יותר מאשר גביית מס באמצעות הליכים אזרחיים ופליליים מייגעים.
מהו הסדר הגילוי מרצון?
בספטמבר 2014 פרסמה רשות המיסים נוהל חדש שבמסגרתו ניתנה לישראלים האפשרות לחשוף את ההון הלא מדווח שלהם בין בישראל ובין בחו"ל מבלי להסתכן בחשיפה להליכים פליליים. יש לשים לב, כי בניגוד לנהלים שהיו בעבר, הנוהל החדש מאפשר להגיע להסדר גילוי מרצון לא רק לגבי הכנסות שהופקו בחו"ל אלא גם לגבי הכנסות לא מדווחות שמקורן בישראל.
בלי סנקציות
הנוהל קובע מפורשות, כי הסדר הגילוי מרצון מקנה חסינות מלאה מפני העמדה לדין פלילי על עבירות מס בלבד. עם זאת, הוא אינו כולל הקלות במס ולכן כל הפועל על-פיו מחויב לשלם את מלוא המס המתחייב על ההכנסה הלא מדווחת לרבות הפרשי הצמדה וריבית. באשר לקנסות, הפרקטיקה המתגבשת היא ברוב המקרים להימנע מהטלתם.
יש המשלים את עצמם, כי ניתן יהיה אולי להימנע מהצורך לשלם מס בגין שנים עברו, וזאת באמצעות הגשת דו"חות מס שוטפים מכאן ואילך לגבי חשבונות שלא דווחו בעבר. אולם, טקטיקה זו מגלמת בתוכה סיכון, משום שהעובדה שהנישום נתן ביטוי בדו"ח המס השנתי לגבי חשבונות שלא דווחו על ידו בעבר, לא תקנה לא חיסיון מפני הליכים פליליים בגין שנים עברו, כפי שכבר ארע במספר מקרים.
מה לגבי סכום ההון?
הדבר תלוי בשאלה מהו מקור ההון. אם מקור ההון הוא ירושות או מתנות, כי אז הסכום האמור צריך להיות פטור ממס. אולם יש צורך להוכיח זאת במסמכים כגון: צוואה, דו"ח מנהל העיזבון או מסמכים מהבנק מאותה תקופה, ולא תמיד מסמכים אלה נמצאים בידי הנישום לאחר שנים רבות. במקרים אחרים, הגם שהכללים אינם קובעים מסמרות, הפרקטיקה שהתגבשה במשרדי פ"ש היא לחייב במקרים הללו את הקרן בשיעורי מס של כ- 10% עד 15%.
האם ניתן לקזז הפסדים?
בהבהרה שפרסמה בזמנו רשות המיסים נקבע, כי ניתן יהיה לקזז הפסדים רק במסגרת השנים שנכללות בבקשה לגילוי מרצון. כמו כן בהתאם לכללי קיזוז הפסדים בישראל, ניתן לקזז את ההפסדים רק בגין שנים קדימה ולא אחורה (כפי שניתן בארה"ב).
האם גם יהלומנים יכולים להגיש בקשה?
למען האמת, מבחינת תנאי הנוהל, היהלומנים מעולם לא הוחרגו מפורשות מהזכות להיכלל בנוהל. ואולם, בשל חקירה מקיפה שנוהלה בשנים האחרונות בקשר להעלמות מס והלבנות הון בקרב חברי הבורסה ליהלומים, הקשיחה הרשות את טיפולה בבקשות ולמעשה הבקשות סורבו. מדיניות זו לא סתרה את תנאי הנוהל, שכן התנאי לקבלת בקשת הגילוי הוא, כי לא מתנהלת כבר חקירה נגד הנישום. ואולם לאחרונה, משנסתיימה החקירה ונפתחו הליכים פליליים נגד שורה של יהלומנים, נוצר חלון הזדמנויות ליהלומנים אחרים "ששרדו" את החקירה, ואשר שמם לא שורבב אליה להגיש בקשות. ואולם, נכון להיום חלון זה עומד להיסגר בסוף יוני הקרוב אם לא תחול ארכה נוספת. ההסדר המסתמן הוא, כי הון בלתי מוצהר יוכל להיות מוסדר בשיעורים של 20%-25%. בהתחשב בכך כי מדובר בהון שמקורו בהכנסה פירותית ששיעור המס השולי לגביה הינו כ -50%, כי אז מדובר בתנאים סבירים ביותר.
מה לגבי חשבונות בחו"ל שכבר נסגרו?
סגירת החשבון כשלעצמה אינה פותרת את העניין, שכן במאגר הממוחשב של הבנקים נשמר מידע גם לגבי חשבונות שנסגרו, ועל כן ההנחה הינה כי במסגרת חילופי מידע יימסרו גם פרטים לגבי חשבונות שנסגרו. יש לזכור כי סגירת החשבון כלשעצמה אינה מרפאה את המחדל של אי הדיווח בגין הכספים שהיו בחשבון במידה שהיו חייבים במס. עם זאת, יש להניח כי חשבונות שנסגרו לפני למעלה מעשר שנים לא יטופלו בשל גבול ההתיישנות החל על עברות פליליות.
כיצד מגישים את הבקשה?
הנוהל במתכונתו הקיימת קבוע שני מסלולים שכוללים הטבות, שתוקפם נכון להיום הינו עד 30 ביוני 2016:
המסלול האנונימי - ניתן להגיש בשלב הראשון בקשה אנונימית ללא חשיפת שם הנישום או כל פרט מזהה אחר אודותיו עד לברור חבות המס. במידה שלא הושגה הבנה עם פקיד השומה לגבי חבות המס הצפויה, הנישום יכול לסגת בו מכל ההליך, זהותו לא תיחשף, והוא יוכל לסגת בו מהבקשה. בעניין זה יש יתרון מיוחד לבצע את הבקשה באמצעות עו"ד, שכן במסלול זה חל גם על פי דין חיסיון עו"ד- לקוח על כל מידע שהועבר מהנישום לעוה"ד. במידה שהושגה הבנה לגבי חבות המס, כי אז ניתן לגשת לשלב השני שבו נחשפת זהות הנישום ומתבצעת בדיקה בעיקר במחלקת החקירות ובגופי חקירה נוספים, האם לא נפתחה כבר חקירה סמויה נגד הנישום. על פי הנסיון המצטבר, תהליך זה עשוי לקחת מספר חודשים, אולם הנישום נהנה בכל מקרה מוודאות לגבי חבות המס הצפויה לו.
המסלול מקוצר - כדי לאפשר טיפול במקרים פשוטים שבהם חבות המס ברורה ופשוטה, נקבע מסלול מקוצר לנישומים המעונים בכך, שבו נחשפת זהות הנישום כבר בשלב הראשון. היתרון במסלול המקוצר הינו שהטיפול בבקשה אמור להיות מהיר יותר ומדגמי. "כרטיס הכניסה" למסלול המקוצר הינו מקרים שבהם סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מליון ₪ וההכנסה החייבת שנבעה ממנו אינה עולה על חצי מיליון ₪. בעבר נקבע רף תחתון של 50,000 ₪, ואולם בעקבות ביקורת ציבורית רחבה, מגבלת המינימום האמורה הוסרה לאחרונה במסגרת הארכת ההטבות של הנוהל עד סוף יוני 2016 כאמור.
מה קורה אם הבקשה נדחית?
במידה שהבקשה נדחית, האם פרושו של דבר הוא נקיטה מיידית בהליכים פליליים? הנוהל לא קבע הנחיה מפורשת בעניין זה. בכל מקרה, גם במקרה של דחיית הבקשה הרי שכל החומרים והמסמכים שנמסרו לרשות במסגרת הבקשה נהנים מחיסיון מלא, ולא ניתן לעשות בהם שימוש נגד הנישום. כמו כן אנו סבורים, כי להסרת המחדל במישור האזרחי במסגרת ההגעה להסדר עם פקיד השומה האזרחי ותשלום המס הנובע מכך, עשויה להיות השלכה משמעותית לטובה על החלטת הרשות אם לנקוט בכלל בהליכים פליליים וזאת משיקולי עלות, תועלת, והאמצעים המוגבלים העומדים לרשות. זאת, משום שבקביעת סדר העדיפויות יש היגיון לתת עדיפות לטיפול במישור הפלילי לנישומים סרבנים שממשיכים לנקוט דרכי התחמקות מרשות המס על פני נישומים "שעשו תשובה" והסדירו את ענייניהם במישור האזרחי.
מסיבה זו מומלץ גם לנישומים שקיבלו טופס 5329 ובו דרישה לדווח על הון ונכסים, לשקול הגשת בקשת גילוי מרצון לאחר התייעצות ספציפית.
לסיכום יוזכר, כי נכון לעכשיו הנוהל תקף עד לחודש יוני 2016, כך שחלון הזמנים שנותר הינו קצר יחסית, בין היתר, משום שהליך ארגון החומר, איסוף המסמכים השונים ובמיוחד המסמכים מהבנקים לצורך הגשת הבקשה, לוקח זמן.
* עו"ד איתי הכהן בעל משרד עורכי דין העוסק במגוון רחב של דיני המס לרבות הסדרי גילוי מרצון
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
