סעיף בחוזה עסקי המפנה לפגישת בירור

אסף שלום, בפתח הדברים אבקש להדגיש כי מבלי לקרוא את נוסח תניית הבוררות כפי שהיא מופיעה בחוזה עצמו, לא ניתן לתת תשובה ברורה לשאלתך. באופן עקרוני, כאשר קיים סעיף בוררות בחוזה, קמה חובה לצדדים להסכם לנהוג על פיו. עם זאת, חובה זו כפופה לעקרונות דיני החוזים כמו כל סעיף אחר בהסכם, בין היתר, החובה לקיים את הוראות החוזה בתום לב, שאלות פרשנות לגבי אומד דעתם של הצדדים בהעדר לשון ברורה בהסכם וכד'. שאלות אלו עשויות להיות מעשיות במקרה המתואר על ידך. צדדים להסכם יכולים לקבוע בהסכם את זהות הבורר או באיזו דרך הבורר ימונה או יבחר, מספר הבוררים וכד'. יכול שהדבר יעשה גם, מכוח הסכמתם, על ידי בעל תפקיד מסוים (למשל, יו"ר לשכת עורכי הדין או יו"ר לשכת רואי החשבון) או כל אדם אחר שיבחרו. הסכמה זו יכול שתעשה גם לאחר חתימת ההסכם. החוק אינו מטיל חובה על בעלי המחלוקת לקבוע את זהות הבורר בהסכם עצמו, לכן בהיעדר הסכמה ביניהם בקשר עם זהות הבורר קיימת אפשרות כי הבורר ימונה על ידי בית המשפט ולשם כך על מי מהצדדים ליזום פנייה מתאימה לבית המשפט. בעיקרון, הליך בוררות בנוי על הסכמה של הצדדים להתדיין בפני הבורר ולא ניתן, בכפוף לחריגים, לנהל אותו ללא מינוי בורר מוסכם על פי ההסכם והשתתפות פעילה של הצדדים. יחד עם זאת, סירוב של צד לקיים את תניית הבוררות בהסכם מאפשר לצד המעוניין בבירור הסכסוך לפנות לבית המשפט המוסמך בקשר עם ההסכם ולדרוש את בירור המחלוקת בבית המשפט.