שאלה על בוררות לאחר שבוטל פסק בורר

שלום רב, סעיף 12(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע כי כאשר "נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות הסעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר חליף, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות". כלומר, ניתן למנות בורר חליף אלא אימת שאין כוונה מפורשת אחרת משתמעת מהסכם הבוררות. באופן כללי ניתן לומר שבית המשפט יעדיף לתת להסכם בוררות פרשנות שתכליתה לקיים את הסכם בוררות ולמנות בורר, אלא אם הצדדים הסכימו למסור את ההכרעה לבורר מוגדר וייחודי, אשר סמכו על סגולותיו המיוחדות או רכשו לו אמון יתר או אם נאמר בהסכם הבוררות, שאותו בורר, ולא אחר, יברר את המחלוקת (עניין ע"א 614/79 המשרד הלאומי לתיירות- ליטורל (רומניה) נ' תור עולם בע"מ, פ"ד לד (4) 617. יש לציין כי בפסיקה נקבע כי נטל ההוכחה על כך שהכוונה הייתה למנות בורר ייחודי באופן אישי מוטלת על הטוען זאת בהתנגדותו למינוי בורר חלופי. בטיעון בלבד אין די - הטיעון צריך להסתמך על מסמכים או ראיות אחרות (בש"א (ת"א) 23084/01 פסלר נ' בירמן (פורסם בנבו, 10.7.2002). מהדברים שכתבת אני למד כי בית המשפט קבע כי הסכסוך שבין הצדדים לא ידון בפני הבורר שדן ונתן פסק בוררות ולכן נראה כי על מנת לחזור להליך הבוררות הצדדים יצטרכו לבחור בורר חדש ובהעדר בחירה מוסכמת יצטרך בית המשפט לעשות כן בכפוף להתנגדויות מי מהצדדים. כפי שצוין לעיל, על הצד המתנגד יהיה לעגן את טיעוניו בקשר לכך והנטל יהא מוטל עליו. בברכה, רפאל פישר, עו"ד