חיוב בניגוד לסכום שבפועל

רכישה בתחנת דלק היא דוגמא לעסקה באחד מהענפים שמתאפיינים בחיוב בעל אופי של חשבון פתוח שאינו מוחלט וסופי בעת החיוב (בדומה לענפי התעופה והתיירות). מכיוון שכך, חברות האשראי בעולם מתנהלות באותו אופן לגבי ענפים אלה - הן נותנות אישור מקדמי בסכום קבוע. לאחר שנקלטת העסקה בפועל, האישור מתקזז מול סכום החיוב הסופי. בכרטיס אשראי, סכום האישור נגרע מהיתרה הפנויה לניצול במסגרת האשראי של הכרטיס, ולפיכך שקוף פחות למחזיק הכרטיס. בכרטיס חיוב מידי אין מסגרת אשראי לכרטיס והעסקאות מאושרות פרטנית, לפי היתרה למשיכה בח-ן העו"ש המחויב בעת ביצוע העסקה. מכאן, שסכום האישור משוריין בח-ן העו"ש. כעבור מס' ימים נקלטת העסקה בסכומה המדויק ומחויבת בח-ן העו"ש - ובאופן טבעי פג תוקף האישור והסכום ששוריין ניתן למשיכה. כמה נקודות לקחת בחשבון: * בישראכרט האישור האוטומטי בתחנות דלק בכרטיסי חיוב מידי עומד על 200 ש"ח. * קליטת העסקה והחיוב בפועל מבוצע בד"כ תוך יומיים - 5 ימים. * האישור מתבטל מעצמו כאשר אינו מבשיל לעסקה (פג תוקף) תוך שבוע-שבועיים, תלוי בחברת האשראי. * החיוב החופף לכאורה (במשך ימים אחדים) אופייני גם לענפים אחרים, כאמור; כך למשל, גם בהזמנת משלוח מאתרי רשתות שיווק באינטרנט ניתן אישור ראשוני, ועם ביצוע ההזמנה בפועל, מעודכנת העסקה בסכומה המדויק (בשל הפריטים השקילים, המלאי בפועל וכו'). * בכרטיס חיוב מידי בית עסק לא יכול להזרים זיכוי לעסקה (כזה שניתן להתבסס עליו מיידית לאישור עסקה חדשה), אלא רק לבטל עסקה קיימת. * בעת משיכה בכספומט, כרטיס חיוב מיידי בבנק הדואר לא מאפשר לברר את היתרה, למרות שהמשיכה מאושרת על בסיס היתרה הזמינה בח-ן העו"ש, כאמור. * עפ"י תנאי הרישיון בבנק הדואר, לא ניתן להיכנס ליתרת חובה. במקרים הנדירים בהם חיוב הכרטיס יוביל בכל זאת ליתרת חובה, החיוב (או חלקו) ידחה ללא ריבית עד יום העסקים הראשון בו תתקיים יתרה מספקת לחיוב. * למרות שכרטיס חיוב מיידי אינו מעניק אשראי, הוא כלול בהגדרה המשפטית של "כרטיס חיוב" ולא ניתן להנפיק אותו ללקוחות בכינוס נכסים/פשיטת-רגל/עסקים בפירוק.