מימוש זכויות בקרן הפנסיה
הרקע: הוגשה לקרן הפנסיה בקשה למימוש הזכויות בגין אכע ובה פורט מועד כניסה לאכ"ע. קרן הפנסיה השיבה בכתב כי בגין מועד הכניסה לאכע הבקשה לנכות הוגשה מחוץ לתק' ההתיישנות ולכן הבקשה לנכות התיישנה. כאשר תוך ההליך משפטי הקרן הסירה את ההתיישנות (בגין שהוכח שהנכה לא ידע את כל העובדות שהיה עליו לדעת בכדי להגיש תביעה בתוך תקופת ההתיישנות) והזמינה את הנכה לועדה. שאלתי מבוססת על הלכת אסולין (האוסרת על הקרן מלחרוג מתוצאות הבדיקה שמסרה) והיא : בנסיבות שלעיל בהם הקרן קיבלה את מועד כניסה לאכע ונסמכה עליו בהליך המשפטי כסיבה לטעון להתיישנות- האם בוועדה הקרן תהיה מנועה מלשנות את הקביעה בדבר מועד הכניסה לאכ"ע קרי תהיה מנועה מלקבוע מועד אחר לכניסה לאכע השונה מהמועד עליו היא נסמכה טרם הועדה?
שלום., בעיקרון, כאשר קרן פנסיה / חברת ביטוח מאשת תביעה לצד טענת התיישנות ולאחר מכן מסכימה שאין התיישנות, אזי רואים את הסכמה הראשונית לגוף העניין כסוג של "הודאת בעל דין", על המשמעות שנקבעה בפסיקה והיכולת המצומצמת מאוד לחזור ממנה. לכן המועד הראשוני שנקבע לחלוטין יכול לחייב את קרן הפנסיה. עם זאת יש צורך לבדוק את הדברים לעומק כדי לתת לך תשובה עניינית לגוף הדברים. במידה ותרצה ייעוץ מעמיק או טיפול הינך מוזמן ליצור קשר חג פסח שמח
מתי צריך לטעון לכך שהקרן מחוייבת למועד כניסה לאכע שעליו היא נסמכה? האם מראש: קרי האם כעתבמצב הנוכחי בו ההליך (שבו הוגש ערעור על החלטת ההתיישנות של קרן הפנסיה) עדיין פתוח, ובמסגרת אותו ההליך (קרי לפני שהתקיימה ועדה) ? או שיש ראשית להגיע לועדה של הקרן, ורק ככל ולאחר שהקרן תקבע בועדה מועד כניסה לאכע שונה מזה שנסמכה עליו עד כה, אזיש מקום להגיש ערעור על החלטות הועדה ובמסגרתו לטעון לגבי מניעותה לעניין מועד כניסה לאכע? תודה