החוק בישראל קובע, כי אדם שהוא בעל נכות משמעותית יהיה זכאי לפטור ממס מהכנסה מהכנסות עבודה, לרבות דמי ניהול. נכות משמעותית, המזכה בפטור ממס, מוגדרת כיום כנכות ברמה של 100% נכות מלאה; או מעל 89% נכות משוקללת של מספר נכויות.
מטרת החוק היא סוציאלית במהותה: נכה היוצא לעבודה שומר על בריאותו בצורה טובה יותר, מסוגל לפרנס את עצמו ולתרום למשק ולכלכלה.
במקביל, המדינה חוסכת משאבים בריאותיים רבים שהיו נדרשים לטיפול בנכה, משום שלעתים קרובות מצבם הבריאותי של נכים הנשארים בבית מתדרדר במהירות.
פטור מתשלום מס על הכנסות מעבודה עשוי לחסוך לאדם הזכאי עשרות אלפי שקלים בשנה ולעתים אף מאות אלפי שקלים בכל שנה! מטבע הדברים, הרשויות אינן ממהרות להכיר בפטור מלא. לעתים, נדרשת פעולה נחושה, לאורך זמן, מול ועדות רפואיות ברשויות המס ואף בבית הדין לענייני עבודה, כדי לממש את הזכות לקבל פטור מלא.
מקרה שקרה: אדם מבוגר, הגיע לבדו ללא ייצוג, לוועדה רפואית של מס הכנסה עם חוות דעת חיצונית של רופא מומחה שקיבל מחברה למימוש זכויות. בקש להכיר לו בנכות ולהעניק לו פטור ממס
מהם הקשיים שמערימות הרשויות על המבקשים פטור ממס בשל נכותם?
נדגים את הדברים באמצעות מקרה בו היה מעורב לקוח של משרד. מדובר באדם מבוגר, שהגיע לבדו ללא ייצוג, לוועדה רפואית של מס הכנסה עם חוות דעת חיצונית של רופא מומחה שקיבל מחברה למימוש זכויות. חוות הדעת החיצונית קבעה כי הוא זכאי ליותר מ-89% נכות משוקללת, בשל המחלות השונות שסבל מהן ומתוך כך, גם לפטור ממס, על הכנסה מיגיעה אישית, שהיא הכנסה מעבודה ולרבות דמי ניהול, או פנסיה, או קצבת נכות עבודה.
אותו אדם ביקש מהוועדה להכיר בנכות שקבעה חוות הדעת ולהעניק לו את הפטור ממס. מאחר שמדובר באדם שהכנסותיו גבוהות, המרוויח למעלה מ-25 אלף שקלים בחודש, ההכרה בזכותו לפטור היא משמעותית - ותחסוך לו קרוב ל-100 אלף שקלים בשנה של תשלומי מס.
הוועדה קבעה, כי הוא אינו זכאי לפטור ממס
מה היתה תשובת הוועדה?
הוועדה הרפואית בדקה את הבקשה במחצית 2012, דחתה את חוות הדעת החיצונית וקבעה ע"ב חוות דעת משל עצמה, לפיה למבקש 85% נכות לצמיתות; ומשום כך, הוא אינו זכאי לפטור ממס.
המבקש הגיש ערר רפואי לוועדת ערר וצירף חוות דעת נוספות. ועדת הערר נתנה את תשובתה במהלך 2013. הוועדה אמנם קיבלה את הערר והעלתה במעט את אחוזי הנכות של המבקש, אך קבעה אותם על 88.13% המצויים ממש קרוב לרף הנדרש (89%) אך אינם מזכים בפטור.
הוגש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה
מה ניתן לעשות לאחר דחיית ערר על ידי הוועדה?
המבקש, שייצג את עצמו עד אז בוועדות השונות, וערך את החומר הרפואי על ידי חברה למימוש זכויות, הגיע אל הח"מ לייעוץ וייצוג משפטי. בעקבות כך, הגיש משרד הח"מ ערעור כדין לבית הדין האזורי לעבודה.
הטענות בערעור היו כי בשני המקרים הוועדה הפעילה שיקול דעת שאינו מתאים להוראות החוק
מה הייתה טענת המבקש?
בערעור טען הח"מ בפני בית הדין לעבודה שלוש טענות עיקריות. שתי טענות המצביעות על כשל לוגי בהחלטת הוועדות; וטענה שלישית הנוגעת למטרות החקיקה, שהן סוציאליות במהותן.
ראשית, הוועדות קיבלו את טענת המבקש כי הוא סובל מהפרעות קצב לב, אך קבעו לו דרגת נכות נמוכה יותר שמשום שהפרעות אלה אינן משמעותיות בעיניהן. בערעור טען הח"מ, כי התקנות עוסקות בהפרעות קצב בלבד . כלומר: אם יש הפרעות קצב, האדם זכאי לנכות לפי הדרגה הגבוהה ביותר, בלא קשר למידת המשמעותיות של הפרעות הקצב.
הטענה המשפטית העיקרית השנייה היתה טענה דומה. למבקש יש יתר לחץ דם, המוביל להגדלה קלה של שריר הלב. תקנות הביטוח הלאומי קובעות כי עצם ההגדלה של שריר הלב מזכה באחוזי נכות מסוימים. לעומת זאת, הוועדות קבעו כי הבעיה הרפואית שממנה סובל המבקש (יתר לחץ דם) - שגרמה להגדלה בשריר הלב - אינה מזכה באחוזי נכות
הטענות בערעור היו כי בשני המקרים הוועדה הפעילה שיקול דעת שאינו מתאים להוראות החוק וכי אין לוועדה סמכות לשנות את החקיקה ולפסוק כי הפרעת קצב לב שאינה משמעותית, פירושה שאין הפרעת קצב; או כי סיבה מסוימת להגדלת שריר הלב אינה מזכה באחוזי נכות.
לבסוף, הטענה המרכזית של הערר - הטענה השלישית - היתה כי לאור אופייה הסוציאלי של החקיקה, על הוועדה לשקול ולהעדיף את הפרשנות שתגשים את מטרות החוק, בצורה מקסימלית.
בית הדין החזיר את הדיון לוועדה, משום שהסמכות לקביעת אחוזי הנכות נתונה רק בידיהם של רופאים
מה פסק בית הדין לעבודה?
בית הדין לעבודה קיבל את עמדת משרד הח"מ בערעור. בית הדין החזיר את הדיון לוועדה, משום שהסמכות לקביעת אחוזי הנכות נתונה רק בידיהם של רופאים.
לאחר דיון נוסף, הוועדה הפחיתה (!) את אחוזי הנכות של המבקש ל-87.15%, באותו הנימוק שהפרעות קצב הלב אינן משמעותיות ותוך התעלמות מעמדת המערער בנושא
מה היתה החלטה הועדה הרפואית?
לאחר דיון נוסף, הוועדה הפחיתה (!) את אחוזי הנכות של המבקש ל-87.15%, באותו הנימוק שהפרעות קצב הלב אינן משמעותיות ותוך התעלמות מעמדת המערער בנושא, על אף שהתקבלה על ידי בית הדין.
משרד הח"מ לא אמר נואש והגיש עבור הלקוח ערעור נוסף לבית הדין לעבודה. בערעור השני נטען שנימוקי הוועדה לא כללו נימוק מוצדק להורדת אחוזי הנכות (וממילא, הנימוקים גם לא הסבירו מדוע שלא להעלות את אחוזי הנכות). עוד נטען בערעור, שהוועדה לא התייחסה לחוות הדעת החיצונית שהוגשה לה. בית הדין קיבל שוב את הערעור והחזיר בשנית את הדיון לוועדה.
ועדת הערר השנייה קבעה דיון נוסף רק כעבור כשנתיים (!) - ורק לאחר שבית הדין הורה לה על כך ישירות, אחרת תואשם בביזיון בית הדין
מה עשתה ועדת הערר הרפואית השניה?
ועדת הערר השנייה קבעה דיון נוסף רק כעבור כשנתיים (!) - ורק לאחר שבית הדין הורה לה על כך ישירות, אחרת תואשם בביזיון בית הדין. כעבור שנתיים, בתחילת שנת 2016, העלתה הוועדה בחזרה את אחוזי הנכות של המבקש וקבעה אותם הפעם על 88.79%. שוב, מתחת לרף המזכה בפטור ממס, ב-0.22% בלבד!
נימוקי הועדה נותרו אותם נימוקים, תוך הסתמכות על נימוקי הוועדה הקודמת, ואף הרכב הוועדה נותר זהה. נראה היה כי הוועדה עושה כל שביכולתה, כדי להימנע מהענקת הפטור המבוקש.
בעקבות זאת, הגיש משרד הח"מ ערעור נוסף עבור הלקוח לבית הדין לעבודה. בית הדין קיבל גם את הערעור השלישי והורה הפעם כי לא רק שהדיון יוחזר לוועדה, אלא כי על ההרכב של הוועדה להיות שונה לגמרי מהרכבי הוועדות הקודמות; וכי על הוועדה להתייחס בשיקוליה הן להוראות החוק והן לחוות הדעת החיצוניות.
הח"מ הגיש ערעור נוסף לבית הדין לעבודה. הוועדה קבעה הפעם את אחוזי הנכות של הלקוח על 89.88%, המזכים אותו בפטור מלא ממס הכנסה, שניתן לו רטרואקטיבית החל משנת 2011
מה היו תוצאות הדיון האחרון?
הפעם, הושגו התוצאות המקוות. הוועדה קבעה הפעם את אחוזי הנכות של הלקוח על 89.88%, המזכים אותו בפטור מלא ממס הכנסה, שניתן לו רטרואקטיבית החל משנת 2011. הלקוח זכה להחזר מס רטרואקטיבי בסך כ-750 אלף שקלים; ובפטור מלא מתשלום מס מאותו רגע ואילך, העומד על מעל 100 אלף שקלים בשנה.
לסיכום: רק בזכות ייצוג משפטי נחוש ומקצועי, הצליח הלקוח להתגבר על ארבעה סירובים שונים וזכה להכרה בזכותו לפטור ממס, בשל נכותו. המקרה מראה גם עד כמה חשובה האפשרות לייצוג מקצועי (ולא ייצוג עצמי) בהליכים השונים. ייצוג מקצועי בפני הועדות ובבתי הדין מתאפשר רק באמצעות עורך דין ואינו אפשרי באמצעות חברות למימוש זכויות. לבסוף: ההצלחה אמנם הגיעה רק שש וחצי שנים לאחר הגשת הבקשה הראשונית ודרשה השקעה כספית, אך העיקשות והסבלנות השתלמו. מעבר להחזר הרטרואקטיבי ולפטור מתשלום מס עתידי, בית הדין גם הורה לוועדה להחזיר למערער את הוצאותיו המשפטיות.
עו"ד עופר מגזניק מתמחה בדיני ביטוח ובנזיקין.
סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
