בהמשך לשאילתא. יש כאן בעיה בזהות וועדים. הוועד מעביר לאגודה את כל הגביה.

שלום רב! .א) "צו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות )", המחייב את המועצה האזורית ואת הוועד המקומי גם יחד, קובע הוראות ברורות בסעיף 130א של הצו, נושא הכותרת "ועדת ביקורת בועד המקומי". בין ההוראות בנושא: על המועצה האזורית למנות לוועד המקומי "ועדת ביקורת מבין תושבי הישוב... מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם." "מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה." "ועדת הביקורת... תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר", וכן תבדוק את נושא תיקונם של ליקויים שנמצאו בביקורת. ב) גם במקרה של "זהות ועדים", כמובהר כעת, חייבים להישמר בהקפדה הגבולות בין כספים "מוניציפאליים" שבאחריות הוועד המקומי, לבין כספים של האגודה. אחריות הוועד המקומי, והמועצה האזורית בצדו, חלה על כספים שניגבו על-ידם, גם אם הגיעו לאגודה או לשליטתה, וגם אם הוצאו במסגרת מיזם משותף לשני הוועדים. מתבקשת גם הפרדה חשבונאית, בהתאם. ככל שהוצאו כספים שניגבו מהתושבים על-ידי הוועד המקומי או מטעמו – הנושא הוא באחריות הוועד המקומי, ובטיפולם הפיקוחי המוסמך של ועדת-הביקורת הנ"ל והמועצה האזורית. ג) בשולי הדברים, ובהתייחס גם לפרטים אשר הועלו בשאלה הקודמת, יצויין: כל האמור בתשובה לשאלה הקודמת – עומד בעינו, לרבות הצורך בבדיקת הדברים לאשורם: אם נעשה תשלום למנהל שסיים תפקידו – יתכן שאין מדובר במענק, אלא בתשלום כספים המגיעים לו על-פי דין ו/או מכוח הסכם-העסקה. אם מנוהל פאב ביישוב – יתכן שהוא נושא רווחים, או שהינו לפחות בגדר שירות לרבים תוך החזר עלויות. הוצאות לשתיה חריפה, המופיעות בתקציב ועדת תרבות – אמורות להיות במסגרת הפעלת הפאב, תוך גביית תמורתן. גם להוצאות אחרות עשויה להימצא הצדקה עניינית וכלכלית. כאמור בתשובה הקודמת, מוצע בירור עובדתי מלא מול הוועד ביישוב, ומול בעלי-תפקידים הקשורים לעניין, כצעד בסיסי המצריך השלמה.