קנסות לחברי קיבוץ שיתופי
האם ניתן לחייב את חברי הקיבוץ שמוטלים עליהם קנסות, אוטומטית מהתקציב? לפי סעיף 22 23 24 לפקודת האגודות, ניתן להטיל קנסות, בהתאם להחלטת האסיפה על חברי קיבוץ, אך הם הופכים לחוב. וחוב זה יכול להיפרע על ידי חיוב אוטומטי מתקציב החבר? או שחייב במסמך חוב חתום? האם אחרי תשלום החוב ניתן להעביר את החוב לשנה הבאה? נשמע הזוי... אך כן. מי שלא עומד בחובת העבודה בקיבוץ, מורידים לו אוטמטית מהתקציב. ולא מוחקים את חוסר השעות.... כך שאם שנה אחרי לא עבד שעות נוספות, שוב מוטל עליו קנס. על אף שאותה שנה עבד את כל המוטל עליו. הייתכן?
שלום רב! כדי להשיב על השאלות שהועלו - יש צורך לבחון את תקנון-הקיבוץ ( לפחות בקטעים המתיימרים לקבוע מנגנון של הטלת "קנסות" על חברי-האגודה ), את ההחלטה בדבר הטלת ה"קנס" ( עם נוסח ההזמנה לאותה אסיפה כללית ועם פרוטוקול האסיפה ), וכן את מהותו ומשקלו של התקציב במסגרת צרכי-המחיה של החבר ובני-ביתו ואת שיעורו היחסי של ה"קנס" אל מול התקציב שנועד להם. כהערות כלליות, יצוין: סעיף 53 של "חוק החוזים ( חלק כללי ), תשל"ג-1973" מסדיר זכות קיזוז כללית לגבי חיובים כספיים, אך קובע במפורש כי "אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול." על-פי בדיקה כוללת של נסיבות ומסמכים לגבי המקרה, כמוצע לעיל, ניתן יהיה גם לבחון את השאלה, האם התקציב מהווה ( לפחות בחלקו ) "שכר" לעניין "חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958", ואם חלות לגביו הוראות אותו חוק, המשריינות חלק משכר-עבודה מפני עיקול או קיזוז. עם כל זאת, אין להתעלם מהוראות סעיפים 22 – 24 של "פקודת האגודות השיתופיות", העשויה להימצא כאן כחוק מיוחד, הגובר על החוק הכללי, ככל שנתמלאו כראוי התנאים לקביעת החיוב. בנוסף, ואולי מעל לכל: אין להתעלם מכך, כי הקיבוץ ראוי לפתרון משפטי-כלכלי מתאים במקרה של הפרת חובה, הגורמת לו נזק ואף מאיימת לפגוע במערכת כולה, אם כל חבר החייב בעבודה בעבור הקיבוץ יוכל "להשתחרר" מחובתו ע"י תשלום שאיננו מפצה ומרתיע. לגבי המתואר בשאלה בהקשר להתנהלות הצפויה בשנה הבאה: מוצע לבחון את העובדות לאשורן ובמלואן מול הקיבוץ, ואף בשיתופו, באשר לפי המתואר יש חשש כי הקיבוץ מנסה לגבות גביית-יתר ( או אף גביית-כפל ) ו/או להעניש את החבר פעמיים על אותה הפרה.