דירה שנייה לחבר בקיבוץ

שלום רב! "תקנות האגודות השיתופיות ( שיוך דירות בקיבוץ מתחדש )" - הן לפי תוכנן והן לפי נוסחן – מצביעות על הנחת-יסוד של דירה אחת לחבר ( כאן ולהלן: "חבר" - לרבות בני-זוג ). דירה שאיננה נדרשת למגורי החבר, או למגורי בני-משפחתו "הסמוכים על שולחנו" – רכישתה הינה לצרכי השקעה, ולכך אין מיועדים מקרקעי-הלאום שהוקצו לצרכי התיישבות לקיבוצים ולמושבים. עם זאת, כאשר ישנו בקיבוץ "עודף מצאי" של דירות – יש מקום להסדר מתאים של השכרה, לפיו תועמד דירה נוספת לחבר או לבני-משפחתו, לתקופה אשר תוארך מדי פעם, כל עוד הקיבוץ אינו נדרש להעמידה לשיוך או למגורים לחבר אחר; יש לזכור, כי גם אם נוצר "עודף מצאי" כזה בקיבוץ – הוא זמני מטבעו, ואיננו מאפשר רכישת-קבע. זווית-ראייה נוספת הנוגעת לנושא, ואשר מקומה עשוי להתברר בעתיד לא רחוק – עניינם של חברים במגורי בני-משפחה נוספים בקיבוץ, מעבר למגורי צאצא יחיד. בהקשר זה, יתכן כי הגיעה העת לבחון ולהסדיר לחברי-קיבוץ אפשרויות נוספות בתחומי השתכנות ביישובם, במגמה של צמצום הפער בהשוואה לאפשרויות הקיימות לבעלי-נחלות במושבים: החשיבות והתועלת של סמיכות מגורים בין קרובי-משפחה ( לעתים, כדי צורך של ממש ) - קיימות מאז ומתמיד, והן בולטות במיוחד לגבי תושבי יישובים קטנים יחסית, אשר לרוב הם גם מרוחקים למדי ממרכזי-אוכלוסין עירוניים בפרט, ומיישובים אחרים בכלל. הטעמים החלים בנושא על מושבים ומתיישביהם בישראל, חלים במידה רבה גם על קיבוצים וחבריהם. שטחה של נחלה במושב אמור להספיק אף לשלוש יחידות-מגורים; שטח משבצת-הקבע של קיבוץ מספיק דיו לאיתור קרקע ל"מעגל-השתכנות" מורחב, במגמה דומה, ככל שיימצא מוצדק ומתאים, גם אל מול ההשלכות התכנוניות הקשורות למספר בתי-אב ביישוב השיתופי.

שלום רב! "תקנות האגודות השיתופיות ( שיוך דירות בקיבוץ מתחדש )" - הן לפי תוכנן והן לפי נוסחן – מצביעות על הנחת-יסוד של דירה אחת לחבר ( כאן ולהלן: "חבר" - לרבות בני-זוג ). דירה שאיננה נדרשת למגורי החבר, או למגורי בני-משפחתו "הסמוכים על שולחנו" – רכישתה הינה לצרכי השקעה, ולכך אין מיועדים מקרקעי-הלאום שהוקצו לצרכי התיישבות לקיבוצים ולמושבים. עם זאת, כאשר ישנו בקיבוץ "עודף מצאי" של דירות – יש מקום להסדר מתאים של השכרה, לפיו תועמד דירה נוספת לחבר או לבני-משפחתו, לתקופה אשר תוארך מדי פעם, כל עוד הקיבוץ אינו נדרש להעמידה לשיוך או למגורים לחבר אחר; יש לזכור, כי גם אם נוצר "עודף מצאי" כזה בקיבוץ – הוא זמני מטבעו, ואיננו מאפשר רכישת-קבע. זווית-ראייה נוספת הנוגעת לנושא, ואשר מקומה עשוי להתברר בעתיד לא רחוק – עניינם של חברים במגורי בני-משפחה נוספים בקיבוץ, מעבר למגורי צאצא יחיד. בהקשר זה, יתכן כי הגיעה העת לבחון ולהסדיר לחברי-קיבוץ אפשרויות נוספות בתחומי השתכנות ביישובם, במגמה של צמצום הפער בהשוואה לאפשרויות הקיימות לבעלי-נחלות במושבים: החשיבות והתועלת של סמיכות מגורים בין קרובי-משפחה ( לעתים, כדי צורך של ממש ) - קיימות מאז ומתמיד, והן בולטות במיוחד לגבי תושבי יישובים קטנים יחסית, אשר לרוב הם גם מרוחקים למדי ממרכזי-אוכלוסין עירוניים בפרט, ומיישובים אחרים בכלל. הטעמים החלים בנושא על מושבים ומתיישביהם בישראל, חלים במידה רבה גם על קיבוצים וחבריהם. שטחה של נחלה במושב אמור להספיק אף לשלוש יחידות-מגורים; שטח משבצת-הקבע של קיבוץ מספיק דיו לאיתור קרקע ל"מעגל-השתכנות" מורחב, במגמה דומה, ככל שיימצא מוצדק ומתאים, גם אל מול ההשלכות התכנוניות הקשורות למספר בתי-אב ביישוב השיתופי.