עמרם נגד עמרם האם מיכסת הביצים הינה "עיזבון"....?

שלום רב! העברה של נחלה במושב-עובדים אשר נעשתה ל"בן ממשיך" עקב מעמדו זה בלבד, הינה העברה מכוחם של ההורים, או מי מהם, ואם הועברה לו גם מיכסת-הייצור של הלול שבמשק – אזי גם היא הוקנתה לבן-הממשיך ולקניינו, ואיננה כלולה בעיזבון מי מההורים. ברם, אם במקרה התואר בשאלה הועברה הנחלה לבן כיורש, לאחר מות המורישים, על-פי סעיף 114 של "חוק הירושה", הרי סעיף זה קובע, כי כנגד העברה כזו יפצה אותו יורש את שאר היורשים בהתחשב בחלקיהם ועל-פי קני-המידה המפורטים בסעיף. השאלה הנותרת הינה: האם בהעדר צוואה של המוריש, זכאי היורש לפי סעיף 114 ( או "בן-ממשיך" שקיבל את הנחלה בלבד, ללא מיכסת-הלול ) גם לקבלת מיכסת-הייצור אשר מומשה ע"י המוריש/ים בלול שבנחלה, ואם כן – מהי זכות הפיצוי שתקום, עקב כך, ליורשים האחרים? בפסק-הדין בעניין "עמרם נגד עמרם", נדונה הוראת צוואה של בעל-נחלה, אשר ייעד את מיכסת-הייצור ( שלוחת-ההטלה ) ליורש אחר, בנפרד מהנחלה עם הלול שבה. כב' בית-המשפט העליון, בהחלטה של דן יחיד ובנסיבות המקרה שבפניו, נתן משקל מכריע לקנייניות הטבועה בזכות למיכסת-ייצור ולחובת כיבוד רצונו של המוריש המנוח בהוראת צוואתו המפורשת. נסיבות המקרה הנוכחי הינן שונות, בהעדר צוואה, אך הדין עשוי להיקבע על-פי מכלול הנסיבות – מכלול שיש לבדקו בעזרת עו"ד, תוך בחינת המסקנות המשפטיות האפשריות. בהקשר זה יצוין, כי ההחלטה ב"עניין עמרם" נידונה על-פי טענות הצדדים באותו מקרה, ויתכן כי כאן ניתן להעלות טענות נוספות, לפחות להשגת זכות-קדימה לקבלת המיכסה: אין לשכוח כי מיכסת-ייצור מוקצית לזכאי למטרת ייצור בפועל, כעולה גם מסעיף 34(א) של "חוק המועצה לענף הלול", הנזכר ב"עניין עמרם", וכי לול אשר שימש למוריש בנחלה – לא ראוי כי יהפוך לחסר-תועלת עקב שלילת מיכסת-הייצור; הקנייניות הטבועה במיכסה עשויה למצוא ביטויה בפיצוי כספי שייקבע ליורשים האחרים.