בהמשך לשאלות הנשאלות פה
האם מס ועד מקומי יחויב על פי תקנות הארנונה או על פי החלטת הועד המקומי? לפי השאלה שעליה השבת עשינו בירור ויש גם מקומות בהם החיוב לפני 2004 נותר בעינו כי היה חוק הקפאה. השאלה אם חוק ההקפאה חל גם ביישובי יהודה ושומרון ואם הוועד טוען שהוא מחייב כך כי חוק הקפאה לא מתיר לו לזוז ימינה שמאלה בחיוב - האם זה נכון. אחלק את שאלתי: 1. צו הרשויות המקומיות שנחקק ב2005 אינו חל על מי שקיבל אישור ב2004 והמשיך לגבות את אותו מס בדיוק כי כך דורשת ההקפאה? 2. האם דיני ההקפאה חלים גם ביישובי יהודה ושומרון תודה
שלום רב! האמור בתשובה לשאלה הקודמת עומד בעינו, וכרקע נוסף בנושא, לאור האמור בשאלה הנוכחית – יצוין: לגבי שטח מדינת ישראל, קובעת תקנה 2 של "תקנות הסדרים במשק המדינה ( ארנונה כללית ברשויות המקומיות ), תשס"ז-2007", כי כל מועצה "תטיל ארנונה כללית בכל שנת כספים בהתאם לתקנות אלה." על פי תקנות אלה מוסדר מאז, מדי שנה, נושא הארנונה הכללית ברשויות המקומיות, ושיעורי הארנונה המירביים והמזעריים הינם על בסיס השיעורים שנקבעו באותן תקנות מ-2007, כאשר מדי שנת כספים נעשה עדכון סכומים בהתאם ל"שיעור עדכון" הקבוע בחוק לעניין זה, "או לפי כללי עדכון מיוחדים שיתקינו השרים" – הם שרי האוצר והפנים: כך לפי תקנה 8 לתקנות הנ"ל, בהקשר לחוק-המסמיך – "חוק הסדרים במשק המדינה" מתשנ"ג-1992. "שיעור העדכון" לעניין התקנות הנ"ל ויישומן, נקבע בחלקו על-פי השינוי במדד המחירים לצרכן, ובחלקו – על-פי שיעור השינוי במדד השכר הציבורי, כמוגדר בסעיף 7 של החוק הנ"ל. עוד יצויין, כי מדי שנה ניתן לבקש מהשרים הנ"ל לאשר חריגה משיעורי הארנונה הנובעים מה"הקפאה" עם עדכונה השנתי, כאשר הנחיות להגשת הבקשה מתפרסמות באתר האינטרנט של משרד-הפנים, וחלק מהן קבועות בתקנות הנ"ל; למשל: מועד מירבי להגשת הבקשה והצורך לצרף לה "אישור של היועץ המשפטי של הרשות המקומיות המבקשת" ( תקנה 10(ב) לתקנות הנ"ל ); כמו-כן, הקביעה כי בקשות לגבי "ועדים מקומיים" יוגשו רק באמצעות המועצה האזורית אליה הם משתייכים. יתכן כי לגבי המקרה המתואר בשאלה, ניתן להסתייע במנגנון המתואר לעיל של בקשת אישור חריג. ברם, על-פי הנחיות משרד-הפנים לגבי שנת 2020, המועד להגשת בקשות לחריגה מהשיעורים חלף, ככל הנראה, ביום 15/7/19. עם זאת, אם הבקשה הינה לתיקון עיוות ישן שנוצר לפני שנים – יתכן כי מדובר במקרה מיוחד, אשר הגבלת הזמן האמורה אינה חלה עליו בהכרח. לגופו של עניין, קיים ספק אם הגורמים הממשלתיים המוסמכים יסכימו לשינוי מתקן לאחר עבור שנים לא מעטות, במיוחד אם המצב הכספי הנוכחי של המועצה ושל הוועד המקומי לא יצביע על עודף של ממש. מכל מקום – כל פנייה לעניין זה, אמורה להיות באמצעות המועצה האזורית, בשילוב היועץ המשפטי שלה. לגבי יישובים יהודיים ביהודה ובשומרון מוטלת ארנונה מכוח צווים שניתנו ע"י הרשות הריבונית-המוסמכת באזור, עם מעורבות של "המינהל האזרחי" בנוגע לבירורים וליישום בנושא. האמור לעיל לגבי רשויות בשטחי מדינת ישראל עשוי לסייע גם כאן, כאשר הפנייה הינה באמצעות המועצה האזורית אליה קשור הוועד המקומי, אם ביישוב המדובר אין מועצה מקומית.