מיסי ועד מקומי ומיסי מתישבים

שלום רב! ראשית, תשומת-הלב מופנית לתשובה לשאלה קודמת בפורום זה – מיום 1/9/19. על כך יש להוסיף: חלוקת נטל מימון הוצאות השירותים לתושבי יישוב קהילתי או שיתופי, נעשית לרוב על-פי קנה-מידה של "בית-אב" – קנה-מידה מקובל וסביר, אשר קשה למצוא לו חלופה, בעיקר מטעמים מעשיים, לרבות הקושי לנהל התחשבנות על-פי השינויים התכופים במספר הנפשות המאכלסות כל יחידת-מגורים ביישוב. בעיה דומה למתואר בשאלה, הכבידה במשך עשרות שנים במושבי-עובדים לעניין זכות-ההצבעה באסיפה הכללית; אך גם כאשר גובש פתרון מורכב למטרת יצירת איזון בנושא ( בצו מיוחד מיום 8.11.2016 של השר הממונה ) – ניתנה בחירה לחברי כל אגודה, לעניין אימוצו לתקנון האגודה. עד לגיבושו של הסדר ראוי ומעשי, אשר ישביע את רצון כולם בנושא חלוקת נטל הוצאות מימון שירותי האגודה ביישוב קהילתי או שיתופי, ובהתחשב בטענות כמפורט כעת בשאלה כאן – מוצע לשקול הנהגת מנגנון של "ועדת חריגים", אשר יעוגן ויוסדר בעזרת ייעוץ משפטי שתקבל האגודה. פתרון-ביניים כזה, גם אם ייחשב או ייקבע כניסיוני או כזמני ( או כדורש חידוש מדי שנה, בהחלטת האסיפה הכללית ), אמור להיות לא רק למענם של המעטים הראויים להקלה, אלא גם לכבודם של האגודה ושל הציבור ביישוב, וכתוספת של ממש ל"מוניטין המקום".