עסקאות בארטר

אבירם שלום, עסקת חליפין או כפי שמכונה בעגה הנוהגת- עסקת ברטר, הינה עסקה שבה ניתן שירות או נמכר נכס והתמורה ניתנה בשירות או בנכס אחר, כאשר הבולט בעסקאות כגון דא הוא העדר מעבר של כסף ממש. נקודת המוצא לעסקת חליפין היא כי אם מה שהוחלף אינו שקול אזי לא תהא עסקה מלכתחילה. דוגמה : נניח שעמית הינו עורך דין במקצועו וגיל שהינו רופא במקצועו פונה לעמית ומבקש ממנו שיערוך לו חוזה שכירות לדירה שבבעלותו אותה הוא מעוניין להשכיר. עבור עריכת החוזה ביקש עמית (עו"ד) 10,000 ₪ שכר טרחה. במצב דברים זה, תוצאת המס של העסקה בין עמית לגיל הינה כי עמית נתן שירות בגינו הופקה לו הכנסה על סף 10,000 ₪ ממנו יגבה שיעור המס. בחלוף זמן מה, עמית (עו"ד) חלה ופנה לגיל לקבלת טיפול רפואי, גיל דרש בגין הטיפול שכר על סך 10,000 ₪. עיננו הרואות שגם כאן יש לפנינו עסקת שוק מלאה לפיה גיל (הרופא) ימוסה על הכנסתו שהפיק בגין מתן שירותים רפואיים. כעת, נצא מנקודת הנחה שהשניים נזקקו לשירות משפטי ולשירות רפואי האחד מהשני באותה נקודת זמן ומטבע הדברים החליטו להעניק השירותים ללא העברת כסף ממש. במצב הדברים הנוכחי, רשויות המס יבחנו את עסקת החליפין מבחינה כלכלית טהורה לפיה עסקת החליפין מגלמת שתי עסקאות שוק ולפיהן תיבחן מהותן האמיתית. הדוגמה האמורה לעיל, אמנם ממחישה מקרה ספציפי, אך ממנה ניתן להסיק לכלל עסקאות החליפין הנוהגות. יודגש כי חרף העובדה שבעסקת חליפין אין מעבר של כסף ממש, רשויות המס יפרקו כל עסקה שכזו לשתי עסקאות נפרדות ויקבעו מהי ההכנסה ומהי ההוצאה המדויקת של כל צד בכפוף לשווי שוק אובייקטיבי. חשוב להבין כי עסקאות חילופין יכולות ללבוש צורות שונות ומשונות ולפיכך לא ניתן לומר כי כל עסקה שכזו תהא חייבת בדיווח, במס וכד' ויהא לבחון כל מקרה לגופו.