סמכות טווח נושאי ההמלצות בהחלטה לגבי בר"ע בבית הדין הארצי לעבודה
לבית הדין הארצי לעבודה הוגשה בקשת רשות ערעור מטעם התובע, על החלטת בית הדין האזורי לדחות את בקשת התובע שלא לקיים בשלב זה דיון הוכחות עד שלא יוכרעו טענות מקדמיות שחיוני להכריע בהם טרם קיום הוכחות. בהחלטה שהארצי הוציא לגבי בקשת רשות הערעור השופט ציין כי הוא דוחה את בקשת רשות הערעור מבלי להיזקק לתגובת הנתבע, ובאופן תמוהה המליץ בהחלטתו לגבי עניינים שבקשת רשות הערעור כלל לא העלתה לדיון: השופט המליץ לשקול להקדים את מועד דיון ההוכחות, כשברור שהמלצה זו עומדת בניגוד לאינטרסים של התובע מגיש הבר"ע (שביקש שלא יקיימו את דיון ההוכחות) , והיות שהשופט כאמור לא נזקק לתגובתו של הנתבע, קרי הנתבע מצידו בהליך הבר"ע (ואף בהליך באזורי) לא טען להקדמת מועד דיון ההוכחות נשוא הבר"ע, האם נכון בנסיבות הללו לטעון כי : 1)המלצת השופט לגבי הקדמת מועד דיון ההוכחות נעשתה בחוסר סמכות מאחר ואף צד לבר"ע לא העלה בקשה כזאת? 2) המלצתו מעידה כי השופט מונע משיקולים זרים החיצוניים לבר"ע? ועולה חשש כבד כי השיקולים הזרים המניעים אותו מהווים פעולה זדונית או מכוונת אשר עולה בקנה אחד עם האינטרסים של הנתבע, ומקפחת את האינטרסים של התובע (באשר היא מצרה מראש ומקצרת את טווח הזמן שיעמוד לרשות התובע להגיש עתירה לבג"ץ על חוקיות ההחלטה לדחות את הברע שאינה חוקית מטעמים נוספים שלא פורטו לעיל)?
1) בית המשפט, באופן עקרוני, אינו מוגבל לטיענוי הצדדים (למרות שכמעט אינו מוסיף עליהם), אולם הוא מוגבל לסעדים המתבקשים על ידם. עם זאת, מדובר בעניין פרוצדורלי אשר בו יש לערכאה הדיונית שיקול דעת נרחב, ואם ערכאת הערעור מתערבת היא יכולה לקבוע כרצונה 2) זו האשמה חמורה ביותר ולא ניתן לדון בה בהיעדר תשתית ראייתי מתאימה.
