כנגד מי להפנות את העתירה
הרקע: המדובר בניהול הליך מתחום הביטוח שמתנהל בבית הדין האזורי לעב', שהשופט בחוסר סמכות מנהל אותו במנותק מהנחיות המפקח על הביטוח חרף שאלה הוכרו בדין כהנחיות שיש לאכוף אותם בבתי המשפט ביתר שאת, לאמור עצם העניין הוא אופן ניהול הליך, ומכאן שאין טעם להמתין לסוף ההליך על מנת לעתור לבג"צ. על פי הנחיות המפקח שהוכרו בדין כחלק מדיני תום הלב - יש להכריע בראש ובראשונה בטענות בדבר הפרת המבטח את ההנחיות של המפקח- הכרעה זו נועדה להגדיר את גדר הדיון , ובין היתר גוררת אחריה סנקציה של ביטול כתב ההגנה של המבטח, כך שההכרעה בטענות הנ"ל מייתרת את הצורך בדיון הוכחות. על החלטת האזורי שאינה פסק דין ולפיה יש לקיים מיידית דיון הוכחות- מבלי להכריע קודם בטענות הנגזרות מהפרת המבטח את הנחיות המפקח על הביטוח- הוגשה לבית הדין הארצי בר"ע במטרה שהארצי יבטל את דיון ההוכחות ויכריע בטענות בדבר הפרת הנחיות המפקח טרם קיום הוכחות- אלא שהארצי דחה את הערעור ובכך השאיר את החלטת האזורי בדבר התקיימות דיון הוכחות בתוקף. ומכאן שגם החלטת הארצי מהווה פעולה בחוסר סמכות ביחס להנחיות המפקח על הביטוח והוראות הדין לגביהם. שאלתי היא: ברצוני לפנות לבג"צ במטרה לבטל את החלטת בית הדין הארצי ולגרום לכך שבית הדין הארצי יבטל את דיון ההוכחות שנקבע ע"י האזורי, ויכריע בטענות שבבר"ע (ובכללם הטענות לגבי הפרת ההנחיות) לגופם. אלא שאיני בטוח בנתונים הנ"ל כנגד מי אני אומר להגיש את העתירה , האם רק כנגד בית הדין הארצי בגין החלטתו הבלתי תקינה? האם כנגד בית הדין הארצ י ובית הדין האזורי? האם כנגד בית הדין הארצי והאזורי+ הנתבעת (שהיא קרן פנסיה)? תודה על העזרה
אין כל-כך טעם לערער על עניין פרוצדוראלי בללד, במיוחד שלא האמצע ההליך ובוודאי שלא על בית הדין הארצי בערעור שני. מומלץ לערע על ההחלטה במסגרת ערעור על כל פסק הדין.
