האישה ביקשה הסכם ממון בעקבות מות אביה

שלום רב, אשתי ואני ככל הנראה עומדים בפני גירושין, ויש לנו שתי בנות בגילאים שש וארבע. הגענו למסקנה משותפת ועצובה שהנישואין לא עובדים, וכי עלינו לפרק את הזוגיות. אנחנו עומדים כעת לפני תחילת התהליך שחלק ממנו יהיה דיון על הרכוש. הצורך לפרק את המסגרת ברור לשנינו ואין לנו כוונה להיכנס לעימותים מיותרים, וודאי לא על גבן של בנותינו היקרות לנו מכל. יחד עם זאת, אנחנו באים מרקע ויכולת כלכלית שונה שתהיה לה השפעה משמעותית גדולה מאד על חיי לאחר הגירושין, וקטנה יותר על אשתי. אציין גם שאני מעוניין במשמורת משותפת על הילדות (ובעיקרון לראות אותן כמה שיותר) אבל לאור ההבדל ביכולת הכלכלית ביני ובין אשתי אני מעוניין להבטיח לעצמי עצמאות כלכלית מסויימת. אשתי באה מבית אמיד מאד. היא אינה עובדת (מבחירה) וחשבון הבנק האישי שלה תמיד מלא מאחר ואביה היה דואג למלא אותו לפי הצורך בסכומים שנעו בין 10-12 אלף ויותר כל חודש. אביה נפטר בתחילת השנה והשאיר ירושה גדולה של עשרות מיליונים. אנחנו גרים בבית פרטי גדול שרשום כולו על שמה של אשתי ובהסכמתי מאחר ואביה מימן את החלק הארי (אני הצלחתי לשלם בסביבות 8-10% מהבית). השורה התחתונה היא שאשתי מיליונרית בפועל, ומבלי שנאלצה לעבוד יום בחייה, ואינה מתכוונת לעבוד. אני בן 41 ועבדתי כל חיי והרווחתי בסדר גמור. לצערי, פוטרתי ממקום עבודה לפני כשנה, וזה גם הזמן שלקח לי למצוא מקום עבודה חדש, עם תנאים דומים למה שהייתי רגיל אליהם בעבר. לא היה לנו חשבון משותף מעולם, אבל גם לא ניהלנו פנקס חשבונות מעולם. שילמנו במשותף כל מה שהיה צריך לשלם מבלי להתחשבן ואף פעם לא היו לנו ויכוחים בעניין. בעקבות מות אביה של אשתי, היא ביקשה לערוך הסכם ממון וזה בסדר גמור מבחינתי. עורך הדין מטעמה של אשתי ערך הסכם ממן כמעט סטנדרטי שבו מפורט בעיקר נושא הרכוש של אשתי והבית. אין שום פירוט לגבי נכסים שלי (למשל, תוכניות הפנסיה, קופות גמל והשתלמות שצברתי וכד'). בהסכם יש סעיף לפי היא מוכנה לפנים משורת הדין לתת 30% מערך הבית הקיים שלנו, ובתנאי שהכסף יילך לקניית דירה שבה אתגורר, ושתהיה רשומה על שם בנותינו. המטרה היא שיהיה לבנות איפה לגור לאחר הגירושין. אני אינני מסכים לסעיף זה מאחר והוא כובל, ועשוי להכניס אותי להרפתקה כלכלית שאינני מעוניין בה. אין בינינו מחלוקת שאני רשאי לקבל את מלוא הסכום שהשקעתי בבית בכל מקרה אם אחפוץ בכך. שאלה: מה המשמעות של הפער ביכולת הכלכלית ביני ובין אשתי לגבי היכולת שלי לצמצם את דמי המזונות, או לקבוע כיצד הם 'יושקעו'? - האם ניתן לקבוע כי סכומי המזונות שאשלם ממילא יופקדו בתוכנית חיסכון עבור הילדות או שהשימוש בהם יהיה למטרות ספציפיות בלבד? - בכל מה שקשור לבנותינו, אין לי שום כוונה 'לחסוך', אבל גם ברור כי זה לא מקרה בו שני הורים גרושים פועלים באותו אופן ומשנים את אורח החיים שלהם כדי לספק את צרכי הילדים. הטענה כי היא צריכה כסף עבודה הילדות תיראה תמיד מגוחכת בעיניי... דעתכם?