קבל חבר חדש לאגודה שיתופית

שלום! לפי תקנה 7 של "תקנות האגודות השיתופיות – רשויות האגודה", "אין לפתוח בדיון באסיפה הכללית, אלא אם בשעה שפתח אותה היושב-ראש נכח מנין חוקי של חברים על פי תקנות האגודה". אם פחת מספר החברים הנוכחים במהלך האסיפה – "לא יפגע הדבר בחוקיות האסיפה ובהחלטות שנתקבלו בה." כמו-כן, "בספירת החברים באסיפה הכללית לצורך קביעת המנין החוקי, לא יובאו בחשבון נוכחים שהם מורשים של חברים..."; למשל: אם חבר נוכח מחזיק בכתב-הרשאה להצביע גם בשם רעייתו – ייחשב לעניין זה כנוכח אחד, ולא כשניים. עם זאת, לפי תקנת-משנה 7(ב) שם – אסיפה כללית המתכנסת כאסיפה נידחית , "תתקיים בכל מספר חברים המשתתפים בה, זולת אם נקבע אחרת בתקנות האגודה." לפי פיסקה ((1)(א) של סעיף 16 ב"פקודת האגודות השיתופיות", נושא הכותרת "הצבעה", כאשר הדעות באסיפת החברים שקולות – "תהיה ליו"ר דעה מכרעת." מול יישום הוראה זו ניתן להציב סימן-שאלה, לפחות באותם מקרים של "שוויון קולות" בהם דעת היו"ר לא הובהרה באופן גלוי ולא נרשמה בפרטיכל, או כאשר בחירת יו"ר לאסיפה נעשית ללא מודעות הבוחרים להשלכות כאלה, וללא כוונה להקנות לו כוח כאמור, בנושא זה או אחר שעל הפרק. מכל מקום: בהעדר רוב קולות להצעת-החלטה – ההצעה איננה מאושרת. על החלטות האסיפה הכללית שנתקבלו כדין - אין "ערעור". עם זאת, בנושא מיוחד כשאלת קבלה לחברות של מועמדים - יש מקום לבחון את כלל הצעדים שנעשו כלפי המועמדים, ולשקול האם דיון והחלטה בעניינם נעשו בפני הרכב נוכחים רחב דיו, אשר בפניו הובאו פרטים מספיקים לגיבוש דעה, טרם ההצבעה. חיזוק לבחינה כזו עשוי לעלות מתקנה 2(ג) של "תקנות האגודות השיתופיות – חברות": מעמד האסיפה הכללית כערכאת-ערעור על החלטת מוסד אחר של האגודה, בעניינם של מועמדים לחברות, מצביע על צורך בבחינה עניינית ראוייה, כאשר האסיפה הכללית הינה המוסד היחיד לדיון ולהחלטה בנושא.