פירוק שיתוף בנחלה

שלום רב! בהנחה כי המשק הנזכר בשאלה הינו משק במושב-עובדים, הרי מצב בו נערך הסכם בין אחים לגבי אפשרויות בנייה בו לכולם, מצביע על מקור מעמדם במשק כחליפים של מתיישב קודם. ברם, זכויות לבנייה במשק המושבי אינן נוצרות, אלא על-פי ההסכמים והדינים החלים עליו במישור הכולל, הנוגע למקרקעי המשק : במישור-זכויות זה יש מעמד משמעותי, הן לנציג הבעלים הרשומים של הקרקע – הוא מינהל-מקרקעי-ישראל ( כיום - ב"אדרתו" החדשה: "רשות מקרקעי ישראל" ) – והן לאגודת-המושב, חוכרת משבצת-המושב בכללה. מבחינתם של מוסדות אלה, אין להכיר בבעלות על זכויות-ההתיישבות במשק, אלא רק לבן-משפחה אחד ( עם רעייתו או בלעדיה ), כאשר גם פיצול חלק מהמשק ובנייה עצמאית ונפרדת בו, לפי המקובל על "המינהל" והאגודה - אינם יוצרים משק נוסף. לפיכך, הסכם פנימי בין אחים על בנייה במשק למען כל אחד מהם, איננו יוצר שותפות-במשק, וההסכם כפוף מעיקרו, ובמיוחד מבחינת יישומו, לכל התנאים והמיגבלות "החיצוניים", החלים לגבי המשק לפי כל דין והסכם-מסגרת ברי-תוקף. על רקע חוקי התכנון והבנייה, המחייבים קבלת היתר מתאים מן הרשות המוסמכת, לפני כל פעולת בנייה – מתחדדת התלות באגודת-המושב ובמינהל, בהקשר המעשי. מאידך, במקרה של שיתוף בזכויות לגבי נכס-מקרקעין, זכאי כל שותף לדרוש כי ייפדה חלקו בשיתוף, ואם אין מענה לפנייתו תוך זמן סביר – הוא זכאי לפעול לפירוק השיתוף; בהעדר אפשרות לחלוקה בעין של הנכס – לפירוק השיתוף על-דרך מכירה וחלוקת התמורה נטו. בכל פעולה של פדיון או מכירה כאמור – יש לקחת בחשבון גם את השלכות המיסוי השונות, העשויות להשפיע משמעותית על שיקולים ועל צעדים אצל האחים-השותפים, לבחירת הדרך המועדפת לפתרון הצורך שנוצר. כמו-כן יש לבדוק את קיומה של זכות-קדימה לכל אח-שותף, במקרה של מכירה, ואת הנובע מכך. מתבקשת, ואף מתחייבת, במקרה זה, פנייה לעו"ד הבקיא/ה בנושאים המשפטיים השלובים כאן, לבחינת המצב והאפשרויות ולהכוונה לגבי הדרך הנאותה לפתרון - פתרון אשר יניח את דעת כל בני-המשפחה. אם יישכרו שירותי עו"ד בנפרד ולא במשותף – יש לקוות כי עורכי-הדין ישכילו לראות לא רק את הצדדים הכספיים, החשובים כשלעצמם, אלא גם את האחווה המשפחתית, העומדת אף מעליהם, ואשר שמירתה תהיה למען המשפחה כולה ולמען דורות-ההמשך.