העברת משק לאחד הילדים

שלא כלשון הכותרת - השאלה שהועלתה היא לגבי "חלוקה" של המשק, ולכך תתייחס התשובה. הסוגיה הנפוצה לאחרונה, הידועה כ"פיצול נחלה" במושב-עובדים, איננה נושא לשאילתא גרידא באתר-אינטרנט - זוהי סוגיה מעשית נכבדה ורבת-השלכות ( כולל השלכות כספיות ומשפחתיות, ואף אדריכליות). כל מקרה מצריך שיקול-דעת, התייעצויות משפחתיות ובדיקות מקצועיות. בין היתר, יש לקחת בחשבון נקודות אלה: א. נחלה ( משק חקלאי ) במושב איננה ניתנת ל"חלוקה" - הנחלה כנכס מרכזי, עם מבנה-מגורים של בעלי-המשק, נותרת תמיד בקניין ההורים או צאצא-נעבר. מספר היחידות הכולל בנחלה הוא עד 3 (שלש ), ובמטראז' מוגבל. ב. מכיוון שהמציאות הנמשכת מצריכה לעתים פיצול של יחידת-מגורים עצמאית ( מבין שתיים או שלש שבמשק )- מותר לבצע פיצול כזה, בתנאים קבועים לנושא, לרבות תנאים לגבי שטח הבית והחצר ה"מתפצלים" מהמשק. ג.כל פיצול כאמור כרוך בתשלום נכבד למינהל-מקרקעי-ישראל ( בקרוב: "רשות מקרקעי ישראל", אשר הוקמה בחוק להחלפתו ), ובכך מתעוררת שאלת כדאיות הפיצול ועיתויו וכן שאלת הנושא/ים בנטל המימון. ד. יחידת-מגורים מפוצלת, אשר הוקמה במקורה בחלקה א' של הנחלה, נותרת סמוכה למדי לביתם של בעלי-המשק ( ו/או לבית המשפחתי הנוסף ). יש מקום, אפוא, להתניית פיצולה בזכות-קדימה "משפחתית", למקרה של מכירתה ( או השכרתה ) בעתיד. ה. מספר בתי-האב ב"יישוב חקלאי" מוגבל ע"י תכנית-מיתאר-ארצית ( תמ"א 35 ). אם בעקבות ביצוע הרחבה-למגורים במושב נותר מספר מוגבל ובלתי-מספיק למירב הפיצולים במשקים - יש מקום להתערבות מסדירה של האגודה השיתופית של המושב, לאור עקרון-השוויון בין כלל בעלי-המשקים. ו. ניצול הנחלה להקמה של 3 יחידות-מגורים לבני-משפחה, יכול להתבצע ללא פיצול כלל, תוך שיריון הסכמה כתובה מראש לפיצול עתידי, אף בשילוב הסדרה מראש של נטל הוצאות-הפיצול העתידיות. עם הצורך בהתייעצות עם עורך-דין הבקי בנושא בכלל, ובמציאות במושב המסויים בפרט ( מבלי לשכוח את הצד התכנוני-אדריכלי ),יש לקחת בחשבון המתנה להתפתחויות קרובות בנוגע למינהל (ממ"י) - הן בהתארגנות פנימית אצל "המינהל" בנושא, והן בפסיקה שיפוטית צפויה בהליכים המתנהלים כעת כנגדו.