ערעור על אסיפה כללית של אגודה שיתופית לעניין קבלת חבר למושב

שלום ! במשפט, כמו בתחומים אחרים בחיים, יש לבחון תחילה את המהות והביסוס, טרם התלבטות לגבי אופן הביצוע; במיוחד בנקיטת הליך משפטי, אין לעשות "קפיצת דרך". ככלל, אין "ערעור" על החלטות האסיפה הכללית - גם במקרה כמתואר בשאלה, ועל אף ההשלכות המשמעותיות של החלטת הרוב בשאלה של קבלה-לחברות. תקנות-משנה 2(ב)-(ג) של "תקנות האגודות השיתופיות – חברות" קובעות: "קבלת חבר באגודה תהיה בדרך הקבועה בתקנות שלה", היינו – בתקנון האגודה. "מי שסירבו לקבלו כחבר באגודה, רשאי לערער על הסירוב בפני האסיפה הכללית של האגודה זולת אם נקבעה רשות אחרת בתקנות האגודה" לערעור כאמור. בפסק-דין מ-2005 בבית-המשפט העליון צויין, כי "האגודה זכאית שיהיה לה שיקול דעת עצמאי באשר לקביעה מיהם החברים שיצטרפו לשירותיה. עם זאת, יכולת זו של האגודה אינה בלתי מוגבלת..." לפיכך, בפנייה לבית-משפט בעתירה להתערבותו בכלל, ובמיוחד בסוגייה לא-פשוטה כזו – ממילא יש צורך להסתייע בעו"ד, הן לבחינה ממצה ומקצועית של מערכת הנסיבות והראיות, כדי להגיע להחלטה מעשית, והן לניהול ההליך המשפטי, אם יימצא לו צידוק. שאלה משנית של דרך-ביצוע ופרוצדורה, כמובא בגוף השאלה כאן, תיענה בקלות ע"י עוה"ד, אם יימצאו מקום וביסוס להליך משפטי - דבר הכרוך בצורך להוכיח פגם ממשי בהתנהלות הליכי הדיון באסיפה הכללית, או פגיעה מהותית בזכויות או בעקרון משפטי, בנסיבות המקרה. בהערת אגב כללית: "המרצת פתיחה" אמורה להביא לדיון מזורז, יחסית, גם אם בשלב מיקדמי של ההתדיינות יורה בית-המשפט על העברתה לסדר-דין רגיל. מאידך, תביעה "רגילה", אם תוגש, לא תוסב ל"המרצת פתיחה".