שכר ראש ועד מקומי

שלום רב! הוראת הצו הנזכרת בשאלה הותקנה לפני פחות מעשר שנים, וטעמיה עמה; ביניהם: הצורך לממן מכספי ציבור שכר ברוטו עם הפרשות סוציאליות; הפגיעה הצפוייה בחברי-ועד אחרים, הטורחים גם הם ללא תיגמול; מניע כספי אפשרי למאבק-בחירות על תפקיד ציבורי ביישוב קטן; ועוד. בנטל תפקידי הועד המקומי אמורים להתחלק חברי-הועד כולם, וכל כהונה של חברות בועד, לרבות זו של ראש-הועד, אמורה להיות מושא של שליחות ציבורית, ושל עשייה ציבורית. ככלל, ראש-הועד אינו צריך לחוש מקופח, והוא חופשי לפנות את מקומו בכל עת. מאידך, יתכנו מקרים בהם תיגמול של ראש-הועד, ואף של חברי-ועד אחרים, ראוי ורצוי גם מבחינת הציבור הנוגע בדבר, והנושא בנטל המימון – ולו בשל הרצון והצורך לגייס לכך כוחות מתאימים, ולעודדם להשקיע ולתרום במילוי תפקידם האחראי. לעניין זה, קשה לראות סיכוי ממשי לביטולו המוחלט של האיסור שבצו האמור, אך יתכן כי הגיע העת לצעד ראשון וחלקי, לפיו יותר תיגמול מוגבל בתנאי-אישור מוסמכים – לפחות במקרים שיימצאו מתאימים וראויים לתיגמול, בעבור פעילות מוכחת שנתבצעה בפועל. למשל: הוספת חריג לאיסור הקיים, לפיו ניתן יהיה לשלם תיגמול-פיצוי בדומה לזה הניתן למשתתפי ועדות ציבוריות המסייעות למשרדי ממשלה, או בדומה לזה הניתן לדירקטורים חיצוניים בחברות ממשלתיות; לפי המוצע, תיגמול כזה יותנה באישור מראש של המועצה האזורית ושל משרד הפנים. הנטל הכספי אמור להיות סביר ו"נסבל", בייחוד אם ייקבע גם בהתחשב במספר בתי-אב ביישוב המדובר. בכל מקרה – הצעה לשינוי הצו יש להפנות לשר-הפנים, כמחוקק-המשנה במקרה זה.