תושב במשק במושב ללא שכר דירה

שלום רב! כאשר מתגבשת מציאות מתמשכת של מגורי-משפחה במשק מושבי, כמתואר בשאלה, אין המשפט יכול להישאר "אדיש" לכך, במיוחד אם משפחת הבת-האחות ויתרה, תוך מגוריה בנחלה, על חלופות אחרות שהיו באפשרותה, כגון רכישת דירה "עצמאית", במקום השקעה במגוריה הנוכחיים. זאת, כאשר התיישבות משפחת-הבת בנחלה ומגוריה הנמשכים – היו והינם בהסכמת ההורים, בעלי-הנחלה, ואף לרווחתם ולתועלתם: מגורים צמודים של בת ומשפחתה אינם רק מקור של נחת להורים, אלא גם יד מסייעת בעת הצורך ( במיוחד אם צורך כזה קיים מדי פעם, ודי אף בכך כי יהיה צפוי בעתיד ). בבחינה מעשית של העניין המשפחתי כולו, אין זה המקום לפירוט ולבחינה גלויים של ההשלכות האפשריות ( ואולי לא העת להעלאת דאגות ושאלות ), אלא להערות כלליות אחדות: 1) בכל אריכות ימיהם, כן ירבו – ההורים, והם בלבד, הינם בעלי-הנחלה, המיועדת לשמש להם לא רק מקום מגורים, אלא גם מקור פרנסה וכן בטוחה למימון מחייתם, צרכיהם ורווחתם , לרבות צרכים צפויים ובלתי-צפויים שבעתיד רחוק. 2) כבעלי-הזכויות בנחלה, עשויים וחופשיים ההורים להחליט החלטות ולבצע פעולות, אשר ישנו את המצב – העובדתי והמשפטי - מבחינת הנחלה, מצבה ועתידה ( מבלי לפגוע בזכויות מי שהשקיעו כספים ושנות-חיים במגורים בה, במידה שאותן זכויות מוכרות על-פי הדין או על-פי הסכם עם ההורים ). 3) האינטרס המשותף של אחווה משפחתית אמור להתקיים ולהשתמר, לגבי בני-המשפחה כולם. כל צעד אשר עלול לפגוע באינטרס-על זה - כדאי וראוי להימנע ממנו. 4) בעלי-נחלה, המבקשים לדאוג לכל ילדיהם ( כאן – ארבע בנות ), עלולים להיתקל בקשיים, אם ינסו לדאוג לכולם בשווה. בין השיקולים האפשריים – גם קנה-המידה המורכב של התחשבות בצרכים ובאפשרויות: לרוב – הצרכים הינם שונים, וכן שונות אפשרויות כל צאצא לסייע לעצמו או להסתייע במקורות אחרים; בפני עצמן עומדות כאן המיגבלות השונות על אפשרויות ההורים כבעלי-נחלה במושב, מיגבלות המצריכות ייעוץ משפטי לאיתור פתרונות. בן-משפחה אשר סבור כי הוא זקוק לייעוץ משפטי, על אף כל האמור לעיל – יוכל לפנות, לשם התייעצות חסויה, לכל עו"ד בעל/ת בקיאות בתחום המושבי, עם ידע והבנה בשינויים אפשריים בנושא, העומדים על הפרק בדיונים ובמחלוקות בין גורמי ההתיישבות במישור הרחב, גם בעת כתיבת שורות אלה.