לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב
נגישות
בני

מיסי אגודה

שלום רב; רציתי בבקשה לדעת מה החוק קובע לגבי תושבים הגרים בישובים, המוגדרים כאגודות שיתופיות. אני גר בישוב שלא מתנהל כועד מקומי, אלה כאגודה שיתופית ואני לא חבר באגודה. האם החלטות מליאת האגודה מחייבת תושבים שאינם חברים? אני שואל, כי מליאת האגודה החליטה על מיסים חדשים, עם ריבית פיגורים גבוה (18% שנתי), כאשר הזמן לתשלום הוא רק תוך 5 ימים [אחרי 5 ימים ממועד החיוב, כבר מחייבים ריבית פיגורים, להבדיל מ-9% שנתי המחויב 30 יום לאחר המועד האחרון לתשלום, בגופים מוניציפאליים]. מי שלא עומד בתשלומים, מונעים ממנו שרותים נוספים, דוגמת השתתפות באירועי תרבות, אפילו אם משלמים עבור אירועים אלה באופן ישיר. האם החלטות אלה עומדות במבחן החוק, באופן כללי [עבור חברי אגודה] וספציפית עבור מי שאינו חבר אגודה [כמוני]. חשוב לציין שאני משלם את כל חובותי עבור ארנונה - למועצה האזורית, כך שלהבנתי, אני אמור להיות זכאי לשרותים מוניציפאליים נוספים, כגון אירועי תרבות. תודה רבה!

מרדכי שחם, עו"ד

שלום רב! "ישוב" ו"אגודה שיתופית" הינם שני מושגים נפרדים, העומדים בפני עצמם, על אף הקשר ביניהם ביישוב שיתופי או קהילתי. "ישוב", אשר הינו "מקום מיושב על-ידי אנשים" ( כהגדרת מילון אבן-שושן ), כולל את המרכיב הקרקעי שלו, אך מעליו – את המרכיב האנושי: האדם – מעל האדמה. עם זאת, אין להמעיט בחשיבותה של המסגרת החברתית-ארגונית, אשר בישוב קטן ומבודד, יחסית – משקלה ותרומתה הינם בעלי משמעות מיוחדת. מי שמתגורר ביישוב, המנוהל ע"י אגודה שיתופית, אך איננו חבר בה – אמור להיות דייר ששכר בית ביישוב, או מי שרכש בית-מגורים, במסגרת ה"הרחבה" או במסגרת דומה. למי שרכש בית-מגורים ביישוב, ישנן גם זכויות כלפי האגודה, בהקשר לתנאי מגוריו הבסיסיים והקהילתיים, כנובע מהסכמתה לרכישה ולמגורים, עם מסמכים אשר ליוו את הרכישה, ואשר האגודה צד להם. אך גם מי שגר ביישוב כאמור בתנאי שכירות "שנתית" בבית שאיננו שלו – איננו חסר-אונים במציאות המתוארת בשאלה: ראשית – כשוכר-דייר ביישוב מאוכלס, במישור יחסיו מול המשכיר/ים ( שהם בעלי-המשק/הבית או האגודה עצמה ); אם נפגעת אפשרות הניצול וההנאה של השוכר, כעולה לכאורה מן השאלה – על המשכיר "להתגייס" לתיקון המצב, ככל יכולתו, או "לשחרר" את השוכר מן השכירות שהפכה לבעייתית, או שיימצא כל פתרון אחר ( בהסכמה או בלעדיה ) על-פי הסכם-השכירות ומכוח דיני החוזים ועקרונות-המשפט הרלבנטיים. שנית – כתושב, בעל מעמד וזכויות כלפי הרשות המקומית ביישוב: המועצה האזורית כגורם ראשי, ו"הוועד המקומי" כשלוחתה ביישוב המדובר; זאת – גם אם ועד-ההנהלה של האגודה מכהן כ"וועד מקומי", החייב להפריד בין פעילויותיו, ולמלא אחר תפקידיו המוניציפאליים במלואם. לכל הרואה עצמו כתושב-נפגע, ישנן שתי "כתובות" במקרה זה, מבלי לשכוח את גורמי הבקרה על רשויות מקומיות כמועצה וכ"וועד המקומי", לרבות משרד-הפנים ומבקר-המדינה ( אף ללא צורך בסיוע המערכת השיפוטית ). עם זאת, המקרה המתואר, אשר בו אושרו דרישות ותנאים חריגים ע"י רוב חברי-האגודה – מצביע, בראש וראשונה, על מצוקה תקציבית או ארגונית, אשר נדרש לה פתרון. יתכן כי הפתרון שנבחר אינו עומד בדרישות הדינים החלים על הצדדים ועל העניין בכללו, אך זאת כדאי לברר ולתקן ב"דרכי-שלום" תחילה - הן מול "הוועד המקומי" והן מול המועצה האזורית, עם סיוע היועצים המשפטיים של שני הגופים הציבוריים והאחראיים האלה. בד-בבד, יתברר מהם ה"מסים" וה"גזרות" אשר אסיפת חברי-האגודה התיימרה להטיל, והאם הטלתם על תושבים-שאינם-חברים ( במידה שהוטלה ) קיבלה את אישור הגורמים החיצוניים המוסמכים – המועצה האזורית ומשרד-הפנים. בדומה, יתברר נושא מתן השירותים המוניציפאליים המגיעים לכל תושב, בתור שכזה, ואשר המועצה האזורית מפקחת על אספקתם בכל יישוב שבתחומה - באמצעות תקצוב והוראות-ניצול ל"וועד המקומי". יש לקוות, כי בחינה רשותית של המקרה תחסוך לפונה את הצורך לגייס עו"ד לסיוע.

forum moderator שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
close the form שליחה
חזרה לפורום אגודות שיתופיות