חוק ההתישבות

שלום רב! בגידול ראשי-בקר, הנעשה ע"י בעל-רפת במשקו במושב, מסתייע הרפתן בידע ובניסיון מקצועיים-ייחודיים שלו, וכן במבנים ובציוד שברשותו. מי שגידל בקר-לחלב בסיוע אשראים מגורמי-חוץ, ושיווק את תוצרת החלב שלו למחלבה חיצונית – רשאי וזכאי לפעול בדרך דומה, גם אם פעילותו כרפתן הוסבה כולה לפיטום עגלים. פיטום עגלים מקובל גם ברפתות-חלב, כפעילות משנית, ואם הפכה זו לפעילות מרכזית או אף יחידה ברפת – הדבר הוא, לרוב, תוצאה של אילוץ, כלכלי או פיזי, למורת-רוחו של הרפתן. כל השערה, כגון זו שבשאלה המוצגת, המעלה חשש כאילו נעשתה "שכירת מבני הרפת על-ידי צד ג' שאיננו מתגורר במושב", מחייבת זהירות נאותה, במיוחד אם פיטום העגלים - הנעשה בגלוי - נראה כמבוצע ע"י הרפתן, בני-משפחתו ועובדיו. לפי "חוק ההתיישבות החקלאית ( סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים ), תשכ"ז-1967", אסורה העברת החזקה והשימוש בקרקע חקלאית במושב, למי שאינו זכאי לכך. אם ישנו חשש של ממש כי קיימת הפרה בנושא – בכל ענף ובכל חלק של משבצת-המושב – יש מקום וצורך בבירור מתאים, וראוי כי וועד-ההנהלה של האגודה ינהל את הבירור בתחילתו או לפחות ייטול בו חלק. זאת, מבלי לשכוח את קיומם של בעלי-סמכויות ב"משרד החקלאות ופיתוח הכפר", הממונים על אכיפת החוק הנזכר, וממילא גם על הפצת מידע והסברים לגבי הוראותיו.