שימוש בכספי תשתיות
באגודה השיתופית בה אנו גרים ישנם דמי כניסה בסכומים גבוהים אשר מיועדים לפיתוח תשתיות. ישנו ווכוח איזה הוצאות ניתן להוציא מחשבון התשתיות והיכן ישנה הגדרה למהן תשתיות . אנא הפנה אותי לחקיקה הרלוונטית אשר מפרטת מהן סוג ההוצאות אשר תקציב התשתיות יכול לשמש. בנוסף, האם הועד מחוייב להביא לאישור אסיפה כללית ,תקציב תשתיות בנוסף לתקציב השוטף? תודה על תשובתך
שלום רב! החקיקה, לרבות פירוטה הנרחב למדי בחקיקת-משנה, איננה מיועדת לתת תשובות לכל השאלות האפשריות, וגם כאשר נכללות בחיקוק הגדרות אחדות – נעשה הדבר להבהרה-הגדרה של מונחים המשמשים בנוסח הוראה או הוראות אשר בחיקוק המדובר. בהעדר פירוש או משמעות למונח המופיע בחיקוק – מקובל לתת לו את המשמעות המילולית המקובלת, לרוב – תוך הסתייעות במילון השפה העברית. עד כאן – כהערה כללית. כאשר באגודה שיתופית ניגבים כספים המיועדים ל"תשתיות", רצוי להבהיר מראש את גדרן ואת היקפן במקרה המסויים, לפחות בקווים כלליים. בחינות מעשיות ומקצועיות של הנחת תשתיות ו/או פיתוחן או הרחבתן, והצדקות ענייניות לביצוע בהקשר לבנייה קיימת או מתוכננת - אמורות לשמש בסיס להצדקת מימון הביצוע; זאת - מבלי להתעלם מקני-מידה של סדרי-עדיפות ושל תועלת, כאשר המימון הקיים אינו מספיק לכל המתוכנן והרצוי בנושא "תשתיות" ופיתוח סביבתי. כל האמור לעיל איננו בא להמעיט מן הצורך להתייחס לנסיבות כל מקרה ומקרה, כגון ( לדוגמה בלבד ) צרכים של שיפור תשתיות בחלק ישן של יישוב, למניעת פערים גדולים מדי לעומת חלק חדש הנבנה בו. בכל מקרה מסוג זה, בו מתעוררת מחלוקת – ראוי לאתר את הפתרון הראוי בעזרת בעלי מומחיות בנושאים הקשורים לעניין, לרבות בתחום התכנון והבנייה, ובנוסף - בתחום המשפטי: הן לפירוש מסמכים והחלטות אשר בבסיס התכנון והגבייה בהקשר ל"תשתיות", הן לבחינת מיגבלות של גבייה וייעוד כספים-מותרים-בגבייה אשר בהחלטות רלבנטיות של "מועצת מקרקעי ישראל", והן לאיתור דרך או דרכים לפתרון יעיל ובר-תוקף למחלוקת שנוצרה. ייעוץ משפטי רצוי, ואף נדרש, כדי לבחון אם מערכת הנסיבות וההחלטות הקיימת, במועד נתון, מספקת בסיס ראוי לגבייה כספים לייעוד הבלתי-שיגרתי של תוספת "תשתיות", וכן אם קיים בסיס מתאים לביצוע מיועד ולמימונו; בהעדר בסיס קיים, לפי חוות-דעת משפטית - יש צורך באישור של האסיפה הכללית.