הקמת אגודת יצרני חלב

שלום רב! התארגנות רפתנים מאותו יישוב לשיתוף-פעולה יצרני ושיווקי עשויה להביא להתייעלות של ממש, אך היא מצריכה בדיקות מקדימות - הן מבחינה כלכלית ומשפטית, והן מבחינת מיסוי צפוי של ההכנסות וחלוקתן. המלצות של מומחים בתחומים אלה עשויות לקבוע את המבנה, ואף חלק מן התוכן, של מסגרת-השיתוף הרצויה. בין היתר, יש מקום לבחון ולבדוק מראש, האם במקרה המדובר מתאימה לרפתנים מסגרת שיתוף של אגודה שיתופית, והאם ניתן להפעילה כאשר כל יצרן שומר על מיכסתו האישית, תוך קבלת היתר ועדת-המיכסות בענף, לפעילות יצרנית משותפת באמצעות מבנה-רפת אחד ועדר-בקר "מאוחד". גם במקרה של "איחוד" המיכסות במסגרת האגודה השיתופית, יכולים השותפים-החברים, עקרונית, להסדיר בחוזה ביניהם את גורלה של כל "מיכסת-משנה" במקרה של פרישה או פירוק; האגודה שתוקם תאשר את מחויבותה להוראות החוזה, ועניין זה ייקבע מראש בחוזה הייסוד שייערך וייחתם לקראת הקמתה ורישומה, ואף ישוריין בתקנון-הייסוד של האגודה. ברם, כדי למנוע הפתעות בעתיד - גם אפשרות כזו יש לבחון על-פי ההוראות הרלבנטיות של "חוק תכנון משק החלב, תשע"א-2011" ( במיוחד – אלו שבסעיף 7 ), וככל הניתן – בעזרת "מועצת החלב" ( תוך ניסיון לעגן את ההסדר הפנימי באישור "ועדת המיכסות" של הענף ). יש להזכיר עוד, כי לקיום אגודה שיתופית יש צורך בשבעה חברים לפחות, וכדי למנוע הפחתה פוגעת עקב פרישה - יש לשקול, כבר בשלב הייסוד, חברות של שני בני-הזוג, בעלי המשק והרפת בכל יחידה יצרנית.