קבלת החלטה שגויה של הנהלת האגודה
האם יש קייס מישפטי לתבוע הנהלת אגודה. שביצעה מתוקף סמכותה (תקנון האגודה מתיר לה זאת) עיסקה גרוע שגרמה הפסד כספי ניכר לחברי האגודה. למרות מחאות של חברי האגודה לא לבצעה את העיסקה. האם לא היתה חובה מצד ההנהלה להקשיב למחאות ולכנס אסיפה כללית שתקבל את ההחלטה כן או לא עיסקה?
שלום רב! כהונה כחבר ועד-ההנהלה של האגודה השיתופית כרוכה, בראש וראשונה, באחריות - אחריות ציבורית, אשר בצדה גם אחריות משפטית: זאת, ככל הנובע מחובות המוטלות על ועד-ההנהלה ועל חבריו על-פי תקנון-האגודה ו/או על-פי הדין, מהצורך להימנע מפעולות אסורות ( כולל פעולות חורגות-מסמכות ), ולעתים – עקב ביצוע רשלני של התפקיד. ככלל, מומלץ לוועד-ההנהלה של האגודה להביא לדיון ולהחלטה באסיפה הכללית - עניינים עקרוניים, עניינים מיוחדים החורגים מפעילות רגילה, עניינים בעלי השלכות נרחבות או השלכות לטווח ארוך, וכן עניינים השנויים במחלוקת או כרוכים בספקות של ממש. זאת – גם אם הנושא נתון, לכאורה, לסמכותו של וועד-ההנהלה. ברם, המטרה העיקרית איננה ליצור כיסוי וגיבוי לוועד-ההנהלה, אלא להגיע להחלטה מושכלת ככל הניתן, ומטרה זו מצריכה, לעתים קרובות, בדיקה וייעוץ של מומחים – בין אם מדובר בתחום משפטי, כלכלי, חשבונאי, חקלאי, ועוד רבים אחרים; לעתים תידרש התייעצות עם מומחים אחדים לאותו עניין. במקרים לא מעטים, התייעצות מתאימה כאמור תשלב ממצאי בדיקה והמלצות מקצועיות, אשר יאפשרו – לפי קני-מידה של סבירות ושל אובייקטיביות – החלטה של ועד-ההנהלה, ללא צורך בדיון ובהחלטה של האסיפה הכללית. מכל מקום, חובת הבדיקה הראויה טרם החלטה בנושא, איננה תלויה בהתראות או דרישות מצד חברים באגודה; כל מקרה אמור להיבחן לגופו ע"י ועד-ההנהלה, כחובה בסיסית מעצם תפקידו. להערות-רקע כלליות אלה יש להוסיף הבהרה למשמעותה המשפטית של "רשלנות", כעוולה בנזיקין, אשר אם מתמלאים ומוכחים כל מרכיביה ( ורק אז ) – היא עשויה לשמש בסיס לתביעה משפטית. עוולת ה"רשלנות" עשויה להיווצר ברשלנות-במעשה ו/או ברשלנות-במחדל, והיא מוגדרת בסעיף 35 של "פקודת הנזיקין ( נוסח חדש )" בלשון זו: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו ( באותן נסיבות ) חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה." את המקרה המתואר בשאלה הנוכחית יש לבחון, אפוא, בבחינה משפטית, לאור מכלול הנסיבות, כאשר "מבחן התוצאה" איננו אלא אחד מכמה מרכיביה של "רשלנות": יש לברר, בין היתר, אם היה צורך בהתייעצות מקצועית טרם ההחלטה בנושא, ואם נסתייע הוועד בייעוץ מתאים ופעל על-פיו. כמו-כן עולה השאלה, האם התוצאה המזיקה היתה צפויה מראש, ואם כן - באיזו רמה של סיכון ובאיזה היקף-נזק? סבירות פעולות הוועד וחבריו תיבחן גם על-פי העובדות והנסיבות בהקשר לשאלות אלה.