ירושה במושבים חלוקת נחלה
שלום לך אבי לפני כ-30 שנה מינה את אחי לבן ממשיך , נעשו חתימות - (משולש). אחי בנה בית , הוא הקים עסק שהוא חי ממנו. בנוסף לאחי ישנן 3 בנות נוספות. אחת האחיות קבלה חלקת אדמה בהרחבה לבן שני לפני כ-15 שנה, היא בנתה בית. א.האם אבי יכול לרשום צוואה ובה ירשם ששאר האחיות תקבלנה חלק ( פיצוי הוגן)בבוא היום מהאח שהוא הבן הממשיך?. ב. האם הבת שקבלה בהרחבה בן שני היא כביכול פוצתה ( כי היא דורשת מאחי פיצוי, היא טוענת שגם היא צריכה לפיצוי? ג. האם הבת שקבלה צריכה לפצות את 2 האחיות האחרות? ד.האם יש אפשרות לפצל - את הבית שההורים גרים בו, מהביתשל האח והמשק. תודה
שלום רב! השאלה המורכבת מעלה מקרה משפחתי-מושבי נפוץ, הכרוך ברצון להשגת שוויון (ככל הניתן) בין ילדי בעלי-המשק, מול צורכי בני-המשפחה כולם, על רקע המיגבלות הנובעות מהיותו של הנכס משק במושב-עובדים. במשק כאן, לפי השאלה: "בית שההורים גרים בו", וכן בית שהקים בן-ממשיך לפני שנים רבות ( עם עסק לפרנסתו ); זכות למגרש ב"הרחבה" במושב היתה נתונה לניצול, ממילא, רק לטובת אחת משלש הבנות, אשר הקימה במגרש את ביתה. שתי הבנות האחרות מבקשות מההורים להבטיח להן "איזון", וגם הבת שב"הרחבה" מבקשת "השוואה" מול האח - הבן-הממשיך שבמשק. אף שכל מקרה צריך להיבחן( ע"י ההורים ) לפי נסיבותיו ולפי נסיבותיהם האישיות של בני-המשפחה - ניתן לציין כמה הערות-עזר: 1) המשק בכללו ( בכפוף לזכויות שכבר נוצרו לבן-הממשיך שהתיישב במשק )- אמור לשמש, בעדיפות ראשונה ועליונה, כמשענת כלכלית להורים, לכל אריכות ימיהם, כן ירבו, על כל הנובע מכך. 2) עקרונית, הקניית זכויות יכולה להתבצע ע"י אדם במהלך חייו, אך הבטחתן לאחר אריכות ימיו - רק על דרך צוואה ( סעיף 8 של "חוק הירושה, תשכ"ה-1965" ). כל צוואה ניתנת לשינוי ואף לביטול, בכל עת ע"י המצווה ( כל עוד הוא כשיר לכך ); ככלל, בהעדר צוואה - יחולק עזבון לפי הוראות "חוק הירושה", אך משק במושב הינו נושא מיוחד במינו, כמוסבר להלן. 3) לגבי משק במושב חלות הוראות והגבלות מיוחדות, אשר נקבעו ע"י בעלי קרקע-הלאום במסגרת הקניית הזכויות לאגודת-המושב במשבצת-הקבע היישובית, ולמתיישבים במושב - במשקיהם. הוראות אלו מסדירות גם את גורל הזכויות במשק לאחר אריכות ימיו של כל אחד מההורים, בעלי-המשק, והן אמורות לגבור על דיני הירושה, ולעתים - גם על הוראות צוואה. 4)הן על-פי ההוראות הנ"ל שביסודן ובמהותן של זכויות-המתיישבים במשק, והן על-פי הנובע מהשיתוף בין ההורים כבני-זוג וכבעלים-במשותף - לאחר אריכות ימיו/ה של אחד/ת מהם, יוקנו כלל זכויותיו/ה במשק לבן-הזוג הנותר. 5) בן-ממשיך אשר התיישב במשק ההורים, בנה מכספיו בית במשק ו"השתרש" בו - רכש בכך ( עם רעייתו ) זכויות עצמאיות לגבי הבית והחצר הצמודה. מאידך יש לזכור, כי התיישבות כזו של בן-ממשיך כרוכה, בדרך כלל, בתועלת להורים עצמם - לרבות בעזרת הבן במשק, בשכנות מועילה ותומכת, ובדרכים רבות נוספות. לעתים קרובות, בן-ממשיך הקושר עצמו למשק - מוותר בכך על חלופות "עצמאיות", העשויות אף להתברר כעדיפות. 6) ניצול זכות למגרש ב"הרחבה" כרוך בתשלומים ניכרים, כדמי-היוון למינהל, הקמת בית והוצאות פיתוח; ככל שהדבר נעשה מכספי הבת, במקרה זה - אזי ההטבה שזכתה לה, היתה רק בהשגת הנחה ( 27% באותה עת; כיום גם לא זאת )בדמי-ההיוון ל"מינהל". 7) מקרה מורכב ורגיש כגון זה, צריך להיבחן ע"י ההורים ( או בעבורם ), בעזרת עורך-דין הבקי בתחום. מוסבת תשומת-הלב גם לשלש תשובותינו להלן, מתאריכים 31 ביולי ו-2 ו-27 באוגוסט, הנוגעות לנושא. בבחינה כזו ייבדקו, בין היתר, אפשרויות ( כולל כדאיות )של פיצול בית הבן-הממשיך או בית-ההורים מן המשק, וכן תיבדק אפשרות הסדרת יחידת-מגורים שלישית במשק. זאת - במגמה להקל על מימוש רצונם של ההורים באיזון מירבי בין ילדיהם. במסגרת זו, תיבדק גם שאלת תחולתו האפשרית של סעיף 114 של "חוק הירושה" ( תחולה העשויה להידחות בנסיבות המקרה או על-פי הוראות-צוואה ), עם אפשרות אימוץ של מנגנון דומה לפיצוי-המאזן שבאותו סעיף, בצוואות שיערכו ההורים. יוזכר לסיום, כי לשמירת האחווה המשפחתית גם לדור הנכדים, יש צורך בהבנה הדדית, בהשלמה עם פערים מאולצים בין צרכים לאפשרויות, וכמובן -בדאגה מכבדת ומכובדת להורים, בעלי-המשק.