פירוק אגודה שיתופית

החלטה על פירוק אגודה שיתופית מסורה, לפי החוק, בידי "רשם האגודות השיתופיות", אשר במשרדו בירושלים רשומות האגודות כולן. בקשה של חברי אגודה שיתופית אל הרשם, למתן צו לפירוק אגודתם, מותנית בחתימות של שלשה-רבעים, לפחות, מכלל חברי האגודה. לפירוק האגודה אמורות להיות השלכות משמעותיות, במישורים שונים, וחזקה על הרשם שלא ימהר לפעול לפירוק האגודה, וכי יבדוק כראוי בקשה כאמור, כולל שמיעת עמדתם של חברים המתנגדים לפירוק. לפי לשון החוק, רשאי הרשם להפעיל את סמכות-הפירוק, אם מצא "שיש צורך לפרק את האגודה"; לא בנקל יימצא "צורך" כזה. מכל מקום, כבר בשלב התארגנות חברים לצעד משמעותי של פנייה לרשם, מן הראוי לבחון גם השלכות אלה בהקשר: סכנת פגיעה בנכסים ובזכויות של האגודה ושל חבריה; שאלת צורך נמשך במילוי מטרות האגודה ואפשרות הסדרת מסגרת חלופית למענן; השפעות על אשראי - קיים ועתידי - של חברים, המסתייעים באגודה במישרין או בעקיפין; השלכות חברתיות ואישיות על חברים; סכנת פגיעה בנושים שלהם חייבת האגודה כספים. במיוחד בשאלת פירוק האגודה, עומד כל מקרה בפני עצמו, וחייב להיבחן כראוי - הן בחילופי-דעות בין החברים ( באסיפה כללית ובכתובים ), הן בהתייעצות עם רואה-החשבון של האגודה ועם יועצה המשפטי, תוך קבלת חוות-דעת מקצועית נוספת ממומחה לנושא. יצויין עוד, כי להגנת זכויות-מגורים של משפחות חברים בקיבוצים ובמושבים-שיתופיים, במקרה של פירוק האגודה, נחקק סעיף מיוחד ( סעיף 48א ) ב"פקודת האגודות השיתופיות", המשריין להם קורת-גג ראויה. במושבי-עובדים עומדות למתיישבים זכויות במקרקעי-היישוב, גם במקרה של פירוק אגודת-המושב; ברם, יתרונות משמעותיים, הנובעים מקיום נמשך של המסגרת המשותפת, עלולים להיפגע קשות, עקב פירוק ( בנוסף, לפגיעה באיכות-החיים ביישוב ובערך הנכסים הקרקעיים שבו), אלא אם כבר הפך היישוב , למעשה, ליישוב קהילתי או למושבה...