אגודה קהילתית
שלום רב , לפני מספר שנים הוקמה הרחבה קהילתית בקיבוץ חניתה אנו , מספר משפחות אשר רכשו מגרשים בתחום ההרחבה חתמנו מול הגורמים הרלוונטיים על הצטרפות לאגודה הקהילתית חניתה אשר נרשמה ב 2007 ומאז לא הופעלה. כיום ב 2014 הפעילו את האגודה ועוד לפני שבוחרים ועד הנהלה רוצים להעביר החלטה שהתקבלה ע"י האגש"ח ב 2012 לחייב כל משפחה בהשתתפות בבנית בריכה ולהעביר את ההחלטה הזו לאגודה הקהילתית. כיום המון משפחות לא משלמות את ההשתתפות . האם ניתן לאשרר החלטה של האגשח לטובת האוגדה הקהילתית עוד לפני שבכלל נבחר וועד.,האם באי הפעלת האגודה ב 2007 שלושה חודשיים מיום רשומה אינה בעיה? תודה על התשובה אבי
שלום רב! כדי להשיב לשאלה המורכבת, יש צורך בהשלמות עובדתיות אחדות, ובעיקרן: 1) מה נכלל בנושא הבריכה – במישרין, בעקיפין או בהוראות כלליות – במסמכים אשר כל רוכש-משתכן חתם עליהם בהליכי הקליטה ל"הרחבה" בקיבוץ, ובתקנון האגודה המוניציפאלית אשר אליה הצטרף ( או התחייב להצטרף ) כחבר ? 2) האם ניגבו מהמשתכנים כספים בעבור השתתפות בתשתיות קיימות בקיבוץ? אם כן – האם נכללה ביניהן גם הבריכה? 3) כיצד נהגה האגודה החקלאית של הקיבוץ ( האגש"ח ) כלפי ניקלטי-ה"הרחבה", בהקשר לשימוש בבריכה, בתקופה שלאחר קליטתם – האם הורשו להשתמש בה כחברי-הקיבוץ, או שמא נהגו בהם כלקוחות חיצוניים? 4) האם הוצגה הבריכה בפני רוכשים-משתכנים, טרם רכישתם, כחלק מיתרונות הרכישה והקליטה בקיבוץ? אם מצבה היה גרוע או מיושן – האם הובא הדבר כראוי לידיעת המתקשרים? 5) האם הוצאות ההקמה או השיקום של הבריכה שבלב המחלוקת, אינן ניתנות למימון על-ידי כלל המעוניינים, כאשר שימוש על-ידי האחרים יהיה מותנה בדמי-מנוי או דמי-כניסה? בשאלות אלה אין כדי למצות את כל הנדרש להבהרת הרקע העובדתי, אך עומדת כאן מעליהן שאלת-השאלות: האם לא ניתן למצוא משפטן מנוסה, אחד או יותר, אשר ינסה להביא בפני הציבור ביישוב ( בין כייעוץ ובין כ"גישור עצמי" ) את מכלול השיקולים – החברתיים, הכלכליים ואף המשפטיים – כדי להגיע לפתרון מקובל, המשלב גם התחשבות הדדית וראייה חיובית ואופטימית לעתיד המשותף של הקהילה בקיבוץ!? עם זאת, הערות אחדות לצד ה"אגודתי" של הפרשה: א) למעמדה וייעודה של האגודה המוניציפאלית – מופנית תשומת-הלב לתשובת מנהל-הפורום מיום 21/4/13. הפעלת אגודות כאלה נתעכבה ביישובים רבים, בציפייה להכרה בהן כתחליף לוועד המקומי – דבר שנידחה ע"י הגורמים הממשלתיים. ברם, הסכמה של משתכני-"הרחבה" להצטרפות לאגודה קהילתית נותרת בתוקפה ובמשמעותה, גם במקרה כזה. ב) החברות באגודה שיתופית איננה הופכת את החבר ל"משועבד" לכל החלטת-רוב בדבר הטלת חיובים. על כך כבר הועלו דברים בתשובת מנהל-הפורום מיום 20/5/13; הדברים אמורים במשנה-תוקף, לגבי חברות באגודה מוניציפאלית. בהקשר: כוחה של האסיפה הכללית איננו עולה על כוח האגודה עצמה – חיוב חדש וחריג שאין האגודה זכאית להטיל על חבר, שום מוסד שלה אינו מוסמך לכך. אף תקנון-האגודה, שדינו כחוזה, כפוף לעקרונות-יסוד של דיני חוזים. ג) להחלטה לשיקומה של בריכה קיימת ביישוב שיתופי משקל רב יותר מהחלטה להקמת בריכה לראשונה; אך אם מימון פרוייקט השיקום כרוך בכפיית נטל כספי חריג על חברים מתנגדים – יש צורך למצוא לכך בסיס בהסכמה או במחויבות ברות-תוקף. תשובות לשאלות 1 – 5 לעיל נועדו גם לעניין זה.
המון תודה על התשובה לתשובות לשאלותיך 1-אין איזכור בשום מסמך בזמן רכישה על זה שנדרש לשלם 14000 ש"ח לבניית בריכה. 2-אינני יודע 3-הבריכה לא הייתה פעילה בתרוץ שהיא בשיפוצים כשבדיעבד התברר שהקיבוץ יגע כבר שאסור לו להפעיל את הבריכה הישנה אלא עליו לבנות חדשה. 4-לרוכשים נאמר שישי בריכה בקיבוץ אך לא נאמר דבר על מצבה. 5-כרגע מאשרים את כניסתם רק למי שהשתתף בבניה,ולמי שלא השתתף אסורה הכניסה.לא נתנו את האפשרות לעשיית מנוי לתושבי קבע שלא השתתפו בעלויות וכן נתנו זכות למנוי לבריכה לשוכרי דירות בקיבוץ.האם אין כאן הפליה? אם הבריכה היא של האגשח כיצד ניתן לגבות כסף מהתושבים?הבריכה עדיין לא הועברה לאגודה ,והאגודה עדיין לא קבעה שהיא רוצה את הבריכה. אשמח לתגובתך.
שלום רב! שאלות-העזר אשר שולבו בתשובה הקודמת, נועדו לצורך בירור ומו"מ פנימיים, לשם קידומו של הסדר; זאת אף בעזרת עו"ד, תוך בדיקה משפטית של כל המסמכים הנוגעים לעניין ושל מכלול העובדות והנסיבות, כפי שעדיין נותר לעשות. במרכז התשובה שם הוצבה שאלת-עזר נפרדת, אשר הסתייעות בה עדיין מומלצת, גם לאחר התוספת העובדתית שהוצגה כעת: אמנם מתחדד, לכאורה, כי נטל הביסוס המשפטי מוטל על הצד המעוניין לחייב את המשתכנים החדשים בגין הקמת הבריכה; אולם בנסיבות המקרה המיוחד ולמען החיים בצוותא לעתיד – עדיף לכל הנוגעים בדבר, כי יימצא פתרון הוגן בדרך של פשרה או הסכמה (( כדוגמה בלבד: ע"י שקלול כלכלי-כספי של הטענות מצד המשתכנים, על-פי מידת ביסוסן, בשילוב הסכמה להשתתפות במימון שתינתן מצד המתנגדים - כנגד הפחתה תואמת בתשלום ו/או פריסה נוחה יותר של תשלומים )). בהעדר הידברות ובחינה משותפת, ראויה המחלוקת לגישור או לבוררות. כפי שהוברר כעת בשאלה הנוספת – הבריכה החדשה הוקמה ופועלת, ומכאן שנמצא לה מימון. בכך גובר הסיכוי למציאת פתרון, אשר יתן מענה סביר לכל בעלי-העניין, מבלי להנציח סכסוך פנימי מיותר – מיותר גם מבחינת האגודה החקלאית וחבריה.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
