בניה בנים ממשיכים והתנגדות פתיחת שכונה שקרקעותיה כבר הופשרו
שלום לכולם, מקווה שאני כותב בפורום הנכון, בקיבוץ בו אני מתגורר עם משפחתי (בדירה שכורה לא כחברים) לפני כ5 שנים הפשיר המנהל שני איזורים שיועדו לבניית שתי שכונות חדשות. שכונה אחת "המערבית" שיועדה ל"בנים ממשיכים" ושכונה שניה "שלב ג" פתוחה לכל אותם זוגות שרוצים לעבור לבנות את בייתם. אסיפה של חברי האגש"ח (רק חברי קיבוץ) חידדה ש"השכונה המערבית" תיהיה פתוחה אך ורק למי שכבר חבר קיבוץ ורוצה לשדרג בית, או לבני חברי קיבוץ שרוצים לחזור ולהתגורר בקיבוץ. באחת מאותן אספות הוחלט גם לדחות על סף את התחלת "שלב ג" בטענות שונות ומשונות שמקורן באינטרסים פנימיים ותו לא, למרות שמבחינת המנהל מחר בבוקר הדחפורים כבר יכולים להתחיל לעבוד ! שאלותי: 1) האם יכולים למנוע ממני לרכוש קרקע ולבנות את ביתי ב"שכונה המערבית" (בנים ממשיכים) ? 2) האם באמת יכולים הם למנוע את "שלב ג" ? תודה לכולם אלון
שלום רב! מול טענות של מתגוררים-בשכירות במשך כ-5 שנים, עומד עניינם של חברי-קיבוץ, אשר זיקתם למקום גדולה ומשמעותית הרבה יותר. בחינת האפשרות לפתרון ללא-מחלוקת, כרוכה בראייה אובייקטיבית ובגישה מעשית ומאוזנת. למגורים סמוכים של בני-משפחה – יתרונות אישיים, חברתיים וכלכליים לכל הנוגעים בדבר, ולמשך שנים רבות. כך גם בנושא הרחב של פתרונות עירוניים ואזוריים למצוקת-הדיור הארצית, כפי שכבר אוזכר ע"י מנהל-הפורום במאמר "שיכון מזורז לרבים – כמציאות קרובה" ( ניתן לאיתור ב"גוגל" לפי ראשית שמו ); במשנה-תוקף ובמשנה-חשיבות אמורים הדברים לגבי חברי קיבוץ, המתגוררים ביישוב קטן ומבודד-יחסית, אותו הקימו וטיפחו לדורותיהם. דומה כי אין מקום לחלוק על זכות-הקדימה השלובה בקליטת-התיישבות של בני-המקום, ולו למען דורות ההורים בקיבוץ. מגורי צאצאים בסמיכות רבת-שנים הינם בגדר תוספת משמעותית של איכות חיים לאוכלוסיה מתבגרת, ואף למעלה מזה: ביישוב שיתופי כקיבוץ – היתרון המדובר הינו אף צורך חיוני. הבחינה הנותרת, נוגעת לעיתוי הקמת שכונת-ההרחבה הנפרדת, המוצגת בשאלה כ"שלב ג'", אשר לפחות לפי שמו – זמנו רק לאחר השלב השני של "השכונה המערבית" שנועדה לקליטה "פנימית". ניתן להניח, כי כאשר השלב השני יתגבש מבחינת הרכב הנקלטים במסגרתו, יהיה ציבור חברי-הקיבוץ נכון ומסוגל לקלוט לקהילתו גם משתכנים-תושבים "חיצוניים" כשלב נוסף. בהקשר זה: גם אם "הפשרת" השטחים לבנייה-למגורים אושרה ע"י "רשות מקרקעי ישראל" – הרי הדבר נעשה לבקשת אגודת חברי-הקיבוץ ( האגודה החקלאית ) ולמענה, ולא כצעד-של-כפייה. עם כל זאת, יש מקום לפנייה מתאימה אל מזכירות הקיבוץ, בהצעה ובקשה להכיר במשפחה המדוברת, המתגוררת כבר שנים בקיבוץ, כראויה להיקלט בין "חלוצי" שלב ג', ואף בשלב השני – אם לאחר הקליטה ה"משפחתית" ייוותר במסגרתו מקום עודף. יש לזכור ולהזכיר, כי חברי-הקיבוץ קולטים תושבים חדשים ליישוב שייסדו וטיפחו בעמל רב ובהשקעות ניכרות, וכן לקהילה שהתארגנה ונתגבשה בו במשך עשרות שנים ובתנאי-חיים מיוחדים. אפילו קליטה של דור-הבנים כרוכה במבחנים לא פשוטים לכל המעורבים, ולעתים - כדוגמת המקרה שהועלה בפורום זה בתשובה מיום 29/10/2012 ובתשובת-ההמשך מיום 6/11/2012, עם השאלות שקדמו להן. לנושא של קליטת-הרחבה בקיבוץ, בכלל, ובמיוחד בקליטה כפולת-שלבים כמתוכנן כאן – יש להתייחס בזהירות, בסובלנות ו...בסבלנות.
תודה רבה מרדכי, מדובר בקיבוץ מופרט לחלוטין (לאחר פשיטת רגל) ובתושבי קיבוץ שכבר יש להם בתים ורוצים לעבור לשכונה החדשה כמו בנים ממשיכים שעזבו את הקיבוץ לפני שנים , האם זה משנה במשהו את פני הדברים ?
שלום רב! גם אם פעילותו הכלכלית של קיבוץ הגיעה למצב של כשל, ולצורך בהפרטה מלאה – אין בכך כדי לפגוע בזכויות חברי-הקיבוץ למגורים נמשכים במסגרת היישובית והקהילתית שהקימו. אף לפי המתואר בשאלה, האגודה השיתופית-ההתיישבותית של הקיבוץ ממשיכה להתקיים ולפעול, ומעמדם של החברים נותר בעינו. בשאלה הבסיסית שהוצגה כאן, נזכרת זכותם של חברים מעוניינים - לשדרוג מגוריהם, ע"י מעבר לשכונה החדשה, וכן לקליטת בנים-חוזרים לאותה שכונה; זכות זו עדיפה על כל טיעון מצד גורם חיצוני, גם אם הוא מתגורר בקיבוץ בשנים האחרונות. עם זאת, כנרמז בבירור בתשובה הקודמת – משפחה אשר גרה כבר שנים בקיבוץ, בשכירות, איננה זרה לקיבוץ ולקהילת-החברים, ויש מקום לפנייה אל הקיבוץ, כמוצע במרכז התשובה שם. גם בהקשר זה: משבר כלכלי שעבר על חברי-הקיבוץ, אמור דווקא לחזק את צורכיהם ולהגביר את רגישותם, ומי שמבקש להכות שורשים ביישוב ולהצטרף לקהילה זו, אף שאיננו חבר או בן-חוזר – מומלץ לו לכבדם, ולו כדי להגביר את הסיכוי להצעה הנזכרת לעיל.
תודה רבה !
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
