תקנות אגודה שיתופית חקלאית למים

ייסוד "אגודה שיתופית" איננו מטרה, אלא אמצעי - ליצירת מסגרת תאגידית אשר תתאים להפעלה תקינה ( ואף יעילה )להשגת מטרותיה, מבלי "להתנגש" במציאות קיימת. לגבי אגודה שיתופית הניועדת לאספקת מים לחבריה ( כהגדרת "אגודת מים" ) - הדברים אמורים במשנה-תוקף: אגודה כזו מוקמת, בדרך כלל, בצד אגודה חקלאית קיימת, ובמטרה להשיג יתרונות בניצול תשתית מושקעת של הולכת-מים ( צנרת והקשור בה ), ולעתים גם לשאיבת מים ולהזרמתם. במקרה כזה, האגודה החקלאית הינה גם חברה-מייסדת של אגודת-המים המוקמת ( שאז גם די בפחות מ-7 מייסדים ), עם חוזה-מגשר-מקשר בין שתי האגודות - בעיקר לשם שמירת מעמד וזכויות לאגודת-האם ולחבריה ( לא כולם מצטרפים תמיד לאגודת-המים ), להם שייכת, לרוב, התשתית הנ"ל. הקמת אגודת-מים אינה צריכה להתבסס על "טופס לתקנון", אלא על בדיקה מוקדמת, המצריכה היוועצות לא רק בעורך-דין, אלא גם ביועץ-מס וכן במומחה לענייני מים ולצנרת ותחזוקתה. את הממצאים וההמלצות, יחד עם טיוטת-הסכם מוצעת להתקשרות פנימית, יש להביא בפני אסיפה כללית של חברי האגודה החקלאית ( או אסיפת החקלאים המיועדים לחברות באגודת-המים ) - לדיון ולהחלטה. על רקע זה - אין פלא אם אין בנמצא דוגמת-תקנון "רשמית" לאגודת-מים. גם דוגמה ברת-השגה ( אצל עורך-דין העוסק בתחום ) חייבת בהתאמה למקרה המדובר, בהתייחסות מקצועית כפולה. רצון טבעי לחסוך, עלול לעלות ביוקר - גם כאן -ותיקון תקנון שנחתם ועוגן בייסוד, יהיה אז רק חלק מן המחיר. יש גם לקחת בחשבון, כי בדיקה מתאימה כנדרש, עשויה להביא למסקנה, לפיה הקמת אגודת-מים איננה הדרך המועדפת לייעול ולחיסכון. בכל מקרה - שיהיה בהצלחה, גם במישור החקלאי של ניצול המים, בכל דרך בה יסופקו.