צו עשה למושב - אגודה שיתופית

שלום רב! עם כל החשיבות לבחירת ה"כתובת" לדרישה ולתביעה - אין לשכוח את מהות העניין, ואת מערכת העובדות הרחבה, ככל שהיא ידועה גם לאגודת-המושב - היריבה, המיועדת להיתבע לצו-עשה: הספקת-מים במושב-עובדים, אף אם איננה לצריכה ביתית, אלא להשקייה חקלאית "בלבד" - הינה נושא חשוב ורגיש, אשר ניתן לעתים לשקול לגביו פנייה לבית-המשפט, גם מול חובת-בוררות לפי תקנון-האגודה ( ולו על-דרך פנייה לסעד-עזר זמני, אשר לרוב מביאה לסיום הבירור כולו, במקרה מסוג זה ). מעמדה ה"כפול" של האגודה במושב, גם כגוף בעל מאפיינים ציבוריים ומחוייבויות מוגברות, במקרים המתאימים - אמור להיות בעל השלכה מעשית בנושא חיוני של הספקת-מים לציבור החברים-הצרכנים. מאידך, נראה כי קיים במקרה זה חלק עובדתי נוסף, שלא נחשף בשאלה, והוא אמור להיות בעל משקל, במיוחד בכל הנוגע לנסיבות אשר הביאו את אגודת-המושב לצעד חריף ולעמדה נוגדת תקיפה, ככל המתואר ע"י השואל הנכבד. לפיכך, חשוב לפנות לעורך/ת-דין הבקיא/ה בתחום, כדי לבחון את המקרה על רקע העובדות שמאחורי התנהלות האגודה ועמדתה, ובהתאם לכך - לשקול את דרכי-הפעולה לתיקון המצב (( כדוגמה תיאורטית בלבד: סירוב של אגודה אחרת, הנובע משימוש קודם בקרקע ובמים על-ידי מי שאיננו חבר-האגודה, ובהעדר הבטחה נאותה כנגד שימוש חורג חוזר )). אגב: ממילא אין מקום לניהול מאבק משפטי מול האגודה ( גם אם בבוררות )ללא ליווי משפטי מתחילת הדרך - האגודה התקיפה והעקשנית תנהל, וודאי, מאבק על עמדתה, בעזרת עו"ד-מומחה מצדה... זאת ועוד: סעד של צו-עשה ( או צו-מניעה ) הינו סעד-שבשיקול-דעת, ואי גילוי של עובדות מהותיות כבר בתביעה או בבקשה - עלול להיות בעוכרי התובע-המבקש, כבר עקב כך. הסתייעות בעו"ד חיונית, אפוא, גם מטעם זה. כהערת-שוליים לסיום: ככל שנושא העיון במסמכים ( הנזכר בשאלה ) עומד בפני עצמו - יש לזכור, כי חובת גילוי חלה על מסמכים כלליים או ציבוריים של האגודה ( כגון תקנון, פרטיכלי אסיפה-כללית, וחלקית - פרטיכלי ועד-ההנהלה ), אך עניינו של כל חבר, הכלול במסמכים שבידי האגודה או בניהולה - ראויים להגנה מפני עיון זר, על יסוד הזכות הבסיסית לפרטיות: אין לחברי האגודה "זכות עיון פרטית" אלא "הגנת פרטיות" מול בקשת-עיון; ממילא, לא תחול הגנה-מיגבלה זו מול פניית בעל-העניין עצמו, לעיון במסמכים ובחלקי-מסמכים הנוגעים אליו.