תקציב ועד מקומי לעומת תקציב ועד הנהלה של אגודה שיתופית
שלום, היכן ניתן למצוא מידע על הפרדת תקציב הועד המקומי ותקציב ועד הנהלת האגודה השיתופית?
שלום רב! תקציב שנתי של האגודה השיתופית ביישוב, אשר הכנתו באחריות ועד-ההנהלה - כפוף לאישור האסיפה הכללית של האגודה, לאחר דיון בהצעת-התקציב המוצגת על-ידי הועד. פעולות האגודה ומוסדותיה, לפי התקציב המאושר - ימומנו ע"י חברי האגודה השיתופית. בצד תקציב-האגודה ובנפרד ממנו - תקציבו השנתי של "הועד המקומי", אשר כרשות מקומית(!) של היישוב חייב באישור המועצה האזורית שבתחומה מצוי היישוב ( עם אישור משרד הפנים, הנדרש לתקציב המועצה עצמה, על "שלוחותיו" ). בהכנת כל תקציב ניתן להסתייע ברואה-החשבון ( או יועץ-המס ) של האגודה/ "הועד המקומי", ולפי הצורך - גם בידע ובניסיון של "ברית-הפיקוח" המסייעת לאגודה ואף של היועץ המשפטי הקבוע. תקציב "הועד המקומי" נגזר גם מחלקו של ועד זה ב"סל" השירותים המוניציפאליים הכולל, אשר באחריות המועצה האזורית ( כלפי כלל תושביה ), והוא מושפע גם מהקצאות או "הזרמות" כספיות צפויות מצד המועצה או באמצעותה. לפיכך, תיאום בין "הועד המקומי" למועצה האזורית בהכנת התקציב השנתי - מתחייב כבר בהקשר בסיסי זה. יש להניח, כי הגורמים המקצועיים במועצה לא ימנעו הדרכה וייעוץ מסייעים לפועלים אצל "הועד המקומי" בהכנת הצעת-התקציב השנתי. בתשלומי-חובה מוניציפאליים חייבים תושבי היישוב כולם, ובהם גם חברי האגודה השיתופית, החייבים - בנוסף - בתשלומים למימון תקציב אגודתם. בכך טעם לראייה מתואמת בהכנת שני התקציבים השנתיים, על אף ההפרדה ביניהם. בהערת-אגב חשובה, יוזכר כאן נושא הביטוחים (לרבות ביטוחי צד שלישי, מעסיקים, מבנים ותכולת מבנים ), שהם מעניינו של כל ועד המכין תקציב, וכן - מעניינו של כלל הציבור ביישוב.
האם חובת ההפרדה הנ"ל חלה גם במצב בו היישוב עדיין לא קם ומתנהל בחלקו באתר זמני שבו יש צרכים מוניציפלים ובחלקו כאגודה בה חברים מי שיגורו בעתיד ביישוב אך לא גרים בו היום? כרגע באגודתי אין הפרדה כזו ואני נדרשת בעצם לשלם מיסי יישוב ליישוב שבו אני לא גרה במסווה של מיסי אגודה. במידה והם אכן מקפחים אותי (מצביעים באסיפה ביישוב הזמני בה יש להם רוב מובטח לטובת המתגוררים במחנה הזמני), כיצד ניתן ליישב את הסכסוך ולהשיב כספים שנגבו ממני כך לאורך שנים? באופן כללי מקבלים האסיפה הזו המון החלטות שמקפחות את מי שלא גר במחנה הזמני ואני תוהה אם יש צורך ללכת לבית המשפט לבקש הגנה או בוררות או שאולי רשם האגודות צריך לחקור? די מיואשת...
שלום רב! ראשית – אין מקום לייאוש: במציאות הנמשכת בישראל, בה פעילים יותר משלושים אלף(!) עורכי-דין, אין קושי להגיע לפגישת-ייעוץ אצל אחד מהם, בליווי קבלות אחדות כדוגמה ומסמכי-רקע נוספים. כנגד כל תשלום לגורם יישובי ח י י ב מקבל התשלום להנפיק קבלה מתאימה, עם פרטי המקבל והגדרת מהותו-ייעודו של התשלום; כבר בכך "הכוונה" ראשונית ליעד-פעולה ולקוי-פעולה אפשריים. ממיגוון דרכי-הפעולה ( אשר חלק מהן מפורט כבר ע"י השואלת ) יברר ויברור עורך-הדין את זו המתאימה למצב הדברים המלא. ככל שניתן להסיק מהתיאור החלקי שבשאלה – עדיף לשלם שכר-טירחה לעורך/ת-דין בעבור ייעוץ, ואף בעבור מכתב-דרישה, מאשר לשלם "לאורך שנים" תשלומים מצטברים, עם סימן-שאלה לצידוקם, עד כדי הרגשת-קיפוח... מכל מקום: האמור בתשובה ה"בסיסית" של הח"מ, בנושא-הרקע, חל על מוסדות כאגודת-יישוב ו"ועד מקומי", גם במצב-ביניים כמתואר בשאלה – כל מוסד מאלה, ודרכי הביקורת והתגובה לגביו. כל עו"ד יוכל להסתייע, לפי הצורך, גם בתשובה זו.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
