נכסים של מושב שהפסיק להיות ישוב שיתופי

שלום רב! כאשר אגודת-מושב וחבריה קולטים משפחות-תושבים ב"הרחבה למגורים" במושב-העובדים, הופך ציבור חברי-האגודה לכדי מיעוט בין כלל תושבי היישוב. ברם, בכך אין המושב מאבד את אופיו, והאגודה וחבריה נותרים במעמד ובזכויות שהיו להם ב"משבצת-הקרקע" היישובית - למעט בשטח ה"הרחבה" עצמו. אין לשכוח, כי המושב לא נוצר "יש מאין": עשרות משפחות של בעלי-משקים ייסדו וטיפחו יישוב-קבע מאוכלס ( יש להניח - גם לתפארת ), בהשקעות ניכרות - בעבודה, בכספים ובשנות-חיים לא מעטות ולא קלות; תוצאות קיימות של אותן השקעות אינן בגדר הפקר. גם למי שרכש ב"הרחבה" מגרש או בית - היה ברור, כבר ברכישתו ( לרוב - גם באישורו המפורש בכתב במסמכי-הקבלה מול האגודה-הממליצה-הקולטת ) , כי איננו הופך לחבר באגודה או לשותף בנכסיה. זוהי גם אחת הסיבות לניתוק המשפטי של מקרקעי-ההרחבה מכלל המשבצת המושבית, המוחכרת לאגודה החקלאית-התיישבותית באופן רצוף ונמשך. אף אם מינהל-מקרקעי-ישראל מנפיק-מכתיב חוזים תקופתיים מתחדשים ( בעיקר - מטעמיו החד-צדדיים, עם סימני-השאלה המשפטיים הנובעים מכך ) - ברור כי המייסדים וממשיכיהם לא נקשרו למשקיהם ולכלל המושב, אלא לדורות. על רקע כללי זה ( המתואר כאן... בתמצית ), ניתן לבחון לא את מעמדם המושרש של אגודת-המושב וחבריה, אלא גם את שאלת זכויותיהם של מי שאינם חברי-האגודה וכן של "הועד המקומי" במושב. בהתייחס לזה, האחרון, יובהר - מלכתחילה - כי "ועד מקומי" הינו רשות מוניציפאלית, ולא גוף כלכלי; כשלוחת-משנה של המועצה האזורית, עליו למלא משימות ותפקידים מוניציפאליים, כאשר זכויות במקרקעין אמורות להינתן לו רק כנדרש למילוי מטלותיו. לפיכך, מקרקעי-המושב אשר ב"משבצת-הקבע" המוחכרת לאגודה, הינם - ככלל - מקרקעי האגודה וחבריה, אך לועד-המקומי במושב יש מעמד וזכויות באותם חלקים מוניציפאליים מובהקים, בין על-פי ייעודם-שימושם המקובל, ובין על-פי המושקע בהם בהשקעת-קבע; למשל: דרכים ציבוריות, אשר חובת תחזוקתן על הרשות המקומית; או גן-ילדים שהוקם בכספים ציבוריים מגורם-חוץ, וכיוצא באלה. במושב עשויים להימצא גם נכסים "מעורבים", מבחינה זו, כגון בית-עם שהוקם בעבר ע"י האגודה וחבריה, אך בהווה ולעתיד - הועמד לרשות "הועד המקומי", לתקופה ממושכת על-פי חוזה עם אגודת-המושב, ובשיתוף המועצה האזורית. עם כל זאת, ישנם ( ויהיו ) מקרים מיוחדים, בהם חדלה האגודה מניצול זכויותיה במקרקעי-המושב, או שזנחה את רובן, כאשר את "החלל הריק" שנוצר - מבחינת תחזוקה ותפעול - ממלא "הועד המקומי". אף שלא נראה מן השאלה שהוצגה, כי זהו המקרה הנוכחי - יצויין, כי במקרים כאלה יש מקום לבחינה מיוחדת בעזרת עו"ד הבקי היטב בנושאי מושבים ומקרקעין; האמורים לעיל יכולים אזי להוות בסיס והתוויה ראשונית, וכל מקרה ייבחן על-פי נסיבותיו, ועל-פי המתאים לצרכיו ולמגמותיו של הציבור ביישוב המדובר. כהערת-סיום לחלק האחרון בשאלה ה"מושבית": השוואה בנושא רחב זה, בין מושב לקיבוץ, נראית אקדמית בלבד בבחינה של מושב, אך מאידך - יתכן שתוכל לסייע לחברים בקיבוצים.