שינוי מבנה אירגוני מקואופרטיב לחברה

שלום וברכה! צעד משמעותי כהסבה לחברה - מה גם באגודה כ"אגד" - מחייב התייחסות מיוחדת, הן לתוכן המהותי של השינוי המוצע, והן להליכים לקראת החלטה. יסודיות וזהירות מתחייבות כאן, מחשש לפגיעה במעמדם ובזכויותיהם ( הקנייניות והסוציאליות ) של חברי-האגודה, מעבר להשלכות "מחיקתו" של עקרון-השוויון, החל באגודה השיתופית, עם תועלתו לכל חבר. התוכן המשמעותי של השינוי מקרין גם על עניינים "טכניים"-כביכול של דרכי הצבעה לקבלת החלטה - החלטה היורדת לשורשי מהות התאגיד ולבסיס מעמדם וזכויותיהם של חבריו. מקרה דומה, עקרונית, ניתן למצוא בפסק-דינו של בית-המשפט העליון, בע"א 1795/93 (פד"י נ"א-5, עמ' 433 ), אשר "כופף" הוראת-תקנון מפורשת, לפיה עמדה אגודה-שיתופית ( מוכרת היטב... ) לפגוע בזכויות סוציאליות של עובד, חבר-האגודה, על-אף שצעדי האגודה באו בתגובה למעשים חמורים מצדו. פסק-הדין עשוי להימצא כתקדים-עזר גם במחלוקת כאן, עם גישה משפטית-פרשנית תואמת. את כל האמורים להלן, יש לבחון גם על-פי הרקע הבסיסי המובא לעיל. באסיפה כללית - רק הצבעה חשאית עשויה להבטיח בחירה חופשית, המשקפת לאשורו את רצון רוב המצביעים; מכאן גם הגישה המקילה הדורשת אחוז נמוך, יחסית, של פניות-חברים לחשאיות. הצורך להבטיח כאן מראש הצבעה חשאית בנושא כה קריטי, מתחזק בכך כי גם אלה המצדדים בהסבת האגודה לחברה, ירצו למנוע טענות-נגד הנוגעות לאופן ההצבעה ולסדריה: מוטב לכל, כי השאלה החשובה שבמחלוקת תוכרע על-פי שיקולים ענייניים. בהנחת-יסוד כי ההצבעה תהיה חשאית, על-פי מידע והסברים שיימסרו קודם לשלב זה, מתבקשת כאן הצבעה בקלפי/ות, כמשאל-עם, לתשובה אחת משתיים להצעה שעל הפרק: "כן" או "לא". הביצוע הטכני של הצבעה כזו איננו צריך להוות קושי מיוחד לקואופרטיב ארצי כ"אגד", אשר בידיו ידע ואמצעים להפצה ולריכוז-חוזר של קלפיות סגורות. בנושא כה חשוב לאגודה ולחבריה, יש להקדיש שעות-הצבעה בהיקף נרחב, עם ליווי צמוד של "נאמני קלפיות" ( לפי לשון בית-המשפט, אשר סייע בעבר במקרה דומה - "קציני בחירות" ), על מנת שכל חבר יוכל להצביע בעצמו, גם מעבר לשעות-העבודה שלו באותו יום. לסוגיית הצבעה-לפי-יפויי-כוח, המצויה במרכז השאלה: בנסיבות העניין המיוחד, ועל רקע התנהלות בהצבעה קודמת שעוררה ביקורת נמשכת, יהיה מקום לטענה כי מתן יפוי-כוח לבעל-מרות באגודה או בהשפעתו - פוגע ברצונו החופשי של החבר: העדרה של הוראת-הצבעה מפורשת מצדו עשוי להתפרש כמתן של "יד חופשית" לאדם אחר, או כ"הסבה" ( פסולה ) של זכות-הצבעה; מאידך, מתן הוראה מפורשת לתוכן ההצבעה, יפגע בחשאיות, לה זכאי החבר-המצביע. לפתרון הקושי האמור, ניתן להסתייע בהכרה החקיקתית הקיימת לכשירותם של עורכי-הדין המורשים בישראל, לבצע כל שליחות חוקית בשם מרשיהם: עו"ד שייצג קבוצת-חברים, ואשר הינו ממילא גם איש-סוד של כל אחד מהם ( לפי חובת סודיות שבדין ), יוכל לרכז בידיו יפויי-כוח מתאימים, אף עם מעטפות מוכנות מראש, או בכל דרך סבירה אחרת של הצבעה. ליווי משפטי מקצועי, אם כבר גוייס ( או יגוייס בהקדם ), יוכל לסייע כאן לכל קבוצת-חברים, לניהול מגעים לשם הסדר מוסכם ומובטח בדבר דרכי-ההצבעה, או מאידך - לנקיטת צעדים משפטיים מבעוד מועד, אם ייכשלו ניסיונות להגיע מראש להבנות הדדיות. (( עד כאן – חלק א' של התשובה; חלק ב' – מועבר בהמשך ))