שינוי מבנה אירגוני מקואופרטיב לחברה
שלום רב! אני חבר בקואופרטיב אגד וברצוני לברר כמה דברים שמעסיקים היום את רוב חברי אגד. מזכירות האגודה החלה במסע הסברה לחברים כי ברצונה להפוך את מבנה האגודה מקואופרטיב לחברה מאחר ולדבריה לא נוכל להמשיך להתנהל כקואופרטיב כפי שאנו מתנהלים היום בעוד מס' שנים. כל הנושא הזה לוט בערפל מאחר ואין תשובות חד משמעיות לצורך זה וכששואלים את חברי המזכירות אם העסק מרוויח כשם שהם מדווחים מדוע לשנות? משיחות עם חברים רבים באגודה מכל האזורים בארץ ופעיליות גוברות של מתנגדים רבים נוצר הרושם כי רוב החברים אינם מעוניינים בהפיכה לחברה!! ישנה בעיה שנתקלנו בה בעבר והיא ההצבעה הכביכול חשאית. בעבר נדרשנו להצביע עבור מכירת חברה שהייתה בבעלותינו(נצב"א)מאחר והחברים רובם נהגים ונמצאים פזורים בכל רחבי הארץ העמידו קלפי במקום מרכזי והחתימו את אלו שלא יכלו להגיע (רוב החברים)על יפויי כח בנוכחות מנהלי הסניפים דבר שגרם לרובם הגדול להצביע בעד מהחשש כי המזכירות תתנכל להם. האם ניתן מבחינה משפטית למנוע הישנות מקרה זה???
שלום וברכה! צעד משמעותי כהסבה לחברה - מה גם באגודה כ"אגד" - מחייב התייחסות מיוחדת, הן לתוכן המהותי של השינוי המוצע, והן להליכים לקראת החלטה. יסודיות וזהירות מתחייבות כאן, מחשש לפגיעה במעמדם ובזכויותיהם ( הקנייניות והסוציאליות ) של חברי-האגודה, מעבר להשלכות "מחיקתו" של עקרון-השוויון, החל באגודה השיתופית, עם תועלתו לכל חבר. התוכן המשמעותי של השינוי מקרין גם על עניינים "טכניים"-כביכול של דרכי הצבעה לקבלת החלטה - החלטה היורדת לשורשי מהות התאגיד ולבסיס מעמדם וזכויותיהם של חבריו. מקרה דומה, עקרונית, ניתן למצוא בפסק-דינו של בית-המשפט העליון, בע"א 1795/93 (פד"י נ"א-5, עמ' 433 ), אשר "כופף" הוראת-תקנון מפורשת, לפיה עמדה אגודה-שיתופית ( מוכרת היטב... ) לפגוע בזכויות סוציאליות של עובד, חבר-האגודה, על-אף שצעדי האגודה באו בתגובה למעשים חמורים מצדו. פסק-הדין עשוי להימצא כתקדים-עזר גם במחלוקת כאן, עם גישה משפטית-פרשנית תואמת. את כל האמורים להלן, יש לבחון גם על-פי הרקע הבסיסי המובא לעיל. באסיפה כללית - רק הצבעה חשאית עשויה להבטיח בחירה חופשית, המשקפת לאשורו את רצון רוב המצביעים; מכאן גם הגישה המקילה הדורשת אחוז נמוך, יחסית, של פניות-חברים לחשאיות. הצורך להבטיח כאן מראש הצבעה חשאית בנושא כה קריטי, מתחזק בכך כי גם אלה המצדדים בהסבת האגודה לחברה, ירצו למנוע טענות-נגד הנוגעות לאופן ההצבעה ולסדריה: מוטב לכל, כי השאלה החשובה שבמחלוקת תוכרע על-פי שיקולים ענייניים. בהנחת-יסוד כי ההצבעה תהיה חשאית, על-פי מידע והסברים שיימסרו קודם לשלב זה, מתבקשת כאן הצבעה בקלפי/ות, כמשאל-עם, לתשובה אחת משתיים להצעה שעל הפרק: "כן" או "לא". הביצוע הטכני של הצבעה כזו איננו צריך להוות קושי מיוחד לקואופרטיב ארצי כ"אגד", אשר בידיו ידע ואמצעים להפצה ולריכוז-חוזר של קלפיות סגורות. בנושא כה חשוב לאגודה ולחבריה, יש להקדיש שעות-הצבעה בהיקף נרחב, עם ליווי צמוד של "נאמני קלפיות" ( לפי לשון בית-המשפט, אשר סייע בעבר במקרה דומה - "קציני בחירות" ), על מנת שכל חבר יוכל להצביע בעצמו, גם מעבר לשעות-העבודה שלו באותו יום. לסוגיית הצבעה-לפי-יפויי-כוח, המצויה במרכז השאלה: בנסיבות העניין המיוחד, ועל רקע התנהלות בהצבעה קודמת שעוררה ביקורת נמשכת, יהיה מקום לטענה כי מתן יפוי-כוח לבעל-מרות באגודה או בהשפעתו - פוגע ברצונו החופשי של החבר: העדרה של הוראת-הצבעה מפורשת מצדו עשוי להתפרש כמתן של "יד חופשית" לאדם אחר, או כ"הסבה" ( פסולה ) של זכות-הצבעה; מאידך, מתן הוראה מפורשת לתוכן ההצבעה, יפגע בחשאיות, לה זכאי החבר-המצביע. לפתרון הקושי האמור, ניתן להסתייע בהכרה החקיקתית הקיימת לכשירותם של עורכי-הדין המורשים בישראל, לבצע כל שליחות חוקית בשם מרשיהם: עו"ד שייצג קבוצת-חברים, ואשר הינו ממילא גם איש-סוד של כל אחד מהם ( לפי חובת סודיות שבדין ), יוכל לרכז בידיו יפויי-כוח מתאימים, אף עם מעטפות מוכנות מראש, או בכל דרך סבירה אחרת של הצבעה. ליווי משפטי מקצועי, אם כבר גוייס ( או יגוייס בהקדם ), יוכל לסייע כאן לכל קבוצת-חברים, לניהול מגעים לשם הסדר מוסכם ומובטח בדבר דרכי-ההצבעה, או מאידך - לנקיטת צעדים משפטיים מבעוד מועד, אם ייכשלו ניסיונות להגיע מראש להבנות הדדיות. (( עד כאן – חלק א' של התשובה; חלק ב' – מועבר בהמשך ))
חלק ב' של התשובה: בצד נושא אופן ההצבעה, עולה מהשאלה גם בעייה לגבי הבהרת תוכנו ומשמעותו של השינוי, המוצע ע"י הנהלת האגודה, ולשאלת צידוקה של ההסבה התאגידית. במישור עיקרי זה מתחייבים הסברים מקצועיים שיינתנו לחברים כולם, בכל התחומים הרלבנטיים - כלכלה, מיסוי, תיפעול, ארגון, חלוקת נכסים וזכויות, וכיו"ב. הסברים כאמור יש להציג לחברים בצירוף הערכות וחוות-דעת מקצועיות ( לפחות בתמציתן ), תוך מתן פרטים, הבהרות והשלמות לאנשי-מקצוע חיצוניים, אשר יגוייסו ע"י קבוצות-חברים, לבדיקה נוספת - בדיקה אשר מאליה תשמש גם כ"חוות-דעת שנייה" לאגודה ולכל מוסדותיה ( בדיקה אשר תותנה, כמובן, בהתחייבות בכתב לשמירת סודיות מסחרית, לטובת האגודה ). כל קיפוח או הגבלה של זכות "חופש המידע" של החברים, ביחסיהם בתוך האגודה ומול הנהלתה - עלול להיות לרועץ לכל מי שינסה "להעביר" שינוי כה משמעותי של הסבה-לחברה; ההקפדה המוצעת כאן, אמורה להיות דווקא מעניינם של מצדדי-השינוי. מוצע כי גם בתחום המהותי - את המגעים בין הצדדים החלוקים יובילו מקצוענים מתחום המשפט, תוך ניצול מיגוון-הידע והתבונה המעשית של עורכי-דין מנוסים. תחום המשפט, בהקשר זה, גמיש ומגוון דיו, גם כדי לעצב פתרונות מורכבים, תוך שילוב זכויות-ההווה עם צורכי-העתיד; למשל (כדוגמאות בלבד ): א) הקמת חברה לענייני תיפעול ולהשקעות עתידיות, ב צ ד האגודה השיתופית, אשר תמשיך להתקיים ולשמר את נכסי-היסוד, כמוניטין, זיכיונות, הרשאות וכיו"ב. ב) הסבת האגודה לחברה, אך תוך שיריון מעמד-בכורה לחברי-האגודה דהיום, ע"י יצירת סוגים של מניות-בכורה ומניות-מוניטין, תוך הקצאתן במלואן לחברים בלבד ( ההקצאה המלאה - כנגד אפשרות של "דילול" בעתיד ). ג) עריכת הסכם-אמנה מול החברים, יחד ולחוד, להבטחת זכויותיהם, לרבות כל זכויות-עבר בנות-תוקף עובר לפני ה"הסבה", כלפי האגודה וכל מי שהיתה אחראית לו, בהקשר לחברים, לרבות כעובדי-האגודה. נראה כי גם במקרה מורכב זה ניתן להגיע להבנות ולהסכמות, ע"י פתרונות גמישים ו/או משולבים. שמו של קואופרטיב "אגד" ותרומותיו הלאומיות והציבוריות - בעבר, בהווה ולעתיד - מצדיקים כל מאמץ, מכל סוג, לניהול הבירורים ולהכרעה בשאלה החשובה, בדרך שלא תפגע - לא באגודה ולא בחבריה.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
