עיון בדו"חות כספיים שהוצגו במסגרת דיון בועד ההנהלה
אני חבר באגודה שיתופית -קיבוץבמסגרת דיווח חצי שנתי על ביצועי הענפים החקלאיים והעסקים ישנו פורמט שחולק לאורך השנים לחברים - כולל תקציב מול ביצוע והשוואה לשנים קודמות. בדיון חתי שנתי האחרון אחרי דיון ביעד ההנהלה פורסם לחברים דו"ח מתומצת על חלק מהענפים.ביקשתי לראות את הדו"ח המפורט שהייתי רגיל לראות ולנתח ובקשתי נענתה בשלילה. פניתי ליו"ר הועד והסביר לי שכדי לשמור על שקט תעשייתי שארד מהענין.מה זכויותיי כחבר אגודה לקבל לעיון את החומר שביקשתי?????
שלום! ככלל, שאלת קיומה של ז כ ו ת , שלובה בשאלה המשלימה הכפולה - בדבר אופן מימוש הזכות ועיתוי המימוש, אם אכן קיימת זכות; ישנם מקרים, בהם לחלק המשלים של השאלה ישנו משקל רב, ואף משקל גובר. לפי תיאור המקרה בדברי השואל, המדובר בדיווח חצי-שנתי - להבדיל מדו"ח כספי שנתי, אשר ממילא מתחייב לעריכה ולהצגה בתום שנת-מאזן, לרבות כלפי גורמים רשמיים; מאידך, נראה כי נתגבש באגודה זו נוהג של דיווח חצי-שנתי מפורט לחברים, היוצר גם זכות למידע, בהתאם, בנוסף לשקיפות הראוייה – דווקא ב"עת מבחן". האם חובת הדיווח החצי-שנתי לחברים עשוייה להידחות זמנית, כפי שמבקש ועד-ההנהלה של האגודה במקרה הנוכחי? לפי הנרמז מהנמקת יו"ר-הועד בדבר הצורך ב"שקט תעשייתי", יש להניח, כי בענפים מסויימים של עסקי-האגודה קיים מצב בעייתי, העשוי להחריף( או אף גרוע מזה ) - אם פרטים לגביו יגיעו בעיתוי מיידי לגורמי-חוץ, כגון ספקים, עובדים ונותני-שירותים, מקורות-אשראי או לקוחות של תוצרת-הקיבוץ. אם אגודת-הקיבוץ עשוייה להתגבר על קושי זמני כלשהו, הרי הכבדה שתיגרם מגורמי-חוץ ( עקב השלכות של מידע בלתי-שלם או עקב מתן "משמעות-יתר" לקושי ) – עלולה ליצור פגיעה ממשית באינטרסים ובסיכויים של האגודה וחבריה. במקרה כזה, גם אם קיימת לחבר-האגודה זכות לקבלת מידע ( ומידע מפורט ) – הריהי זכות אשר מימושה אמור להידחות. מאידך, ביסוד מצב כמתואר בשאלה, עלולים להסתתר סיכונים או אף תחילתו של משבר, אשר מן הראוי כי יטופלו ללא דיחוי, כדי למנוע החרפה מיותרת ונזקים נוספים. כיצד, אפוא, לפתור את הדילמה, במיוחד כאשר הסטייה מהנוהג של דיווח חצי-שנתי מהווה, כבר כשלעצמה, מעין איתות-אזהרה ומקור-דאגה לחברים!? הדרך המוצעת, בניסיון לאיתור "שביל-זהב" בין החלופות הנוגדות, מתחילה ( במקביל ) בקצה השני של מסלול הבדיקה – לא בצד הזכות של החבר, אלא בצד החובה ( והאחריות ) של ועד-ההנהלה: אם האינטרסים הכלליים של האגודה וציבור-חבריה מטופלים בידי חברי-הועד על-פי חובותיהם וכמיטב יכולותיהם, כאשר הם-עצמם הינם חברים-נפגעים במקרה של משבר, יתכן כי חברי-הוועד זקוקים, בראש וראשונה, לתמיכה ואף לסיוע מקצועי ( אשר אסור כי יחסר, ולא נורא אם יימצא מיותר ) – לבקרה ולסיוע דיסקרטיים, אך לא לביקורת מיידית גלויה. "נקודת-מפגש" אפשרית בין הזכות והחובה דלעיל, עשוייה להימצא, למשל, בעקבות דרישה מצד קבוצת חברים – בהידברות מתאימה עם חברי-הוועד או חלקם - למינוי צוות-עזר של מומחים-מלווים, אשר מומחיותם "תכסה" שלשה מישורים: הכלכלי, החשבונאי והמשפטי. בזכות מומחיותם ובגין אחריותם המקצועית כלפי האגודה וכלל החברים, יהוו אנשי צוות-העזר גם צוות-בקרה, וכמעין משקיף-על – מטעם ציבור החברים ובעבורם.