שמירת זכויות חברים בעצמאות כלכלית בקיבוץ מתחדש
אני ואשתי רכשנו בית בקיבוץ מתחדש והתקבלנו כחברים בעצמאות כלכלית. כיום הקיבוץ עומד בפני שיוך דירות וכן איחוד סטטוסים. הקיבוץ קיבל את החלטת המנהל 1456. נאמר לנו שאם לא נחתום על חוזה החברות החדש לא נקבל את הנחת המנהל ( קניית השטח ב33% מערכו) האם זה חוקי להתנות זאת? האם הקיבוץ יכול להחליט שחלק מחבריו יזכו להנחה וחלק לא? כמו כן נאמר שמעתה לא יתקבלו חברים בעצמאות כלכלית זאת אומרת שאם אשאר בעצמאות כלכלית וארצה למכור את ביתי זה יהיה רק למי שיתקבל בחברות מלאה שזה שונה מהחוזה שאני חתמתי בו אני יכול למכור לרוכש שיתקבל בעצמאות כלכלית. האם זה חוקי לשנות תנאי חוזה ? החתימה על חוזה החברות החדש תהיה בינואר הקרוב .משפחה שלא תחתום תאבד את ההנחה על המגרש. לקיבוץ חוב אקטוארי גדול ומעבר לחברות מלאה תגדיל את מיסי הקהילה כך שרבים לא ששים לעבור לחברות מלאה במצבי נמצאות עוד כמה עשרות משפחות שכולם לא מיוצגים
שלום רב! מי שרכש מהקיבוץ בית והתקבל לחברות ( גם אם בעצמאות כלכלית ), כאמור בשאלה – זכאי לרכוש את הזכויות המשלימות בבית מול "רשות מקרקעי ישראל" ( על-פי החלטותיה ונוהליה ), ככל חבר אחר בקיבוץ. כל זאת – בכפוף לכל הסכמה אחרת מצד החבר, אם ניתנה לקיבוץ בכתב, במסגרת הליכי רכישת-הבית או הקבלה לחברות; ספק אם הגבלה או התנאה בנושא נכללה במסמכים הנוגעים לעניין, אך גם אז – יש לבחון את התנאים שקבע הקיבוץ לכלל החברים, לשם רכישת זכויות משלימות ביחידת-המגורים לפי החלטות רמ"י. ככלל, שולל המשפט גישה של "לא לי יהיה ולא לך – גזורו", ואם הקיבוץ אינו נפגע ואינו ניזוק עקב ניצול זכויות לרכישת-זכויות משלימה ע"י חבר – על הקיבוץ להציג הצדקה מתאימה לגישתו הנוכחית, אשר תעמוד גם במבחן המשפטי. בנקודה זו יש לברר את עמדת הקיבוץ לאשורה ובמלואה, לרבות הטעמים שמעלה הקיבוץ להצדקתה; יש מקום להניח, כי הקיבוץ מבקש לתת ביטוי להשקעותיו הכספיות בנושא הזכויות, לרבות תשלומים מצדו בהקשר להחלטות רמ"י, ככל שאותם תשלומים מאפשרים את המימוש על-ידי החברים לגבי בתיהם. בנוסף, יש לבחון אם תוספת הזכויות לכל חבר בבית-המגורים, על-פי החלטות רמ"י בנושא, תיצור שינוי – מיידי או עתידי – אשר מצריך או מזכה את הקיבוץ לקבוע תנאים והגבלות לשם שמירת המסגרת הקיימת-המוסכמת בין אגודת-הקיבוץ לבין חברים בקיבוץ. בחינה כזו אמורה להיות אובייקטיבית, ללא שרירות או אפליה מצד הקיבוץ כלפי החברים, כאשר עמדת כל צד חייבת לענות על קנה-המידה הכפול של הגיון והגינות ( כנובע מעקרון-העל במשפט, הידוע זה שנים כ"עקרון תום-הלב" ). לצורך מענה לשאלות שהועלו כאן, יש לבחון, אפוא, בעזרת עו"ד, את מכלול המסמכים הנוגעים לעניין, ובראשם – טיוטת-החוזה שהוכנה ע"י הקיבוץ כתנאי להסדרת השלמת הזכויות ביחידת-המגורים, וכן כל החלטה מוסמכת אשר הקיבוץ מבסס עליה את עמדתו. באשר להגבלה הצפויה הנוספת, העלולה להכביד על השואל בעתיד, אם ירצה למכור לקונה המעוניין בחברות-בעצמאות-כלכלית – יתכן כי לגבי נושא זה לא ניתנה הדעת מצד הקיבוץ, עד כה. מוצע לברר נושא זה, אף בפני עצמו, בניסיון להגיע עם הקיבוץ להסכמה מתאימה בכתב, לפיה "החלפת" חבר-בעצמאות-כלכלית עקב מכירת יחידת-המגורים המדוברת, לא תהווה סיבה לסירוב מצד הקיבוץ ( מבלי לפגוע בזכותו לסרב למועמד לרכישה ולחברות, מכל סיבה אחרת, ככל שתעמוד אז לזכות הקיבוץ על-פי כל דין והסכם ברי-תוקף, לרבות תקנון-הקיבוץ ).