הגבלות על מכירת בית בקיבוץ

שלום רב! קיבוצים הוקמו על אדמות-לאום, אשר הבעלות בהם הינה של "רשות הפיתוח", קק"ל או מדינת ישראל – אדמות בניהול "רשות מקרקעי ישראל" ( בעבר – "מינהל מקרקעי ישראל" ); אם לקיבוץ אין "בעלות" בקרקע "משבצת-הקבע" שלו, אלא חכירה ( הכוללת תנאי-חכירה, לרבות תנאי הגבלה על העברת זכויות ) – ממילא אין זכויות עדיפות לחברי-הקיבוץ שזכו ל"שיוך דירות", המוגדר בתקנות שלהלן כ"הסבת זכויות הקיבוץ בבתי המגורים שבקיבוץ לחברים." מי שרוצה למכור יחידת-מגורים "משויכת" בקיבוץ – עיקר עניינו הוא בקבלת תמורה ראויה במכירה; אם הגבלה או התנאה מצד הקיבוץ ( ו/או מצד "רשות מקרקעי ישראל" ) אינה פוגעת בקבלת תמורה כזו – מדוע לא יכובד עניינם של הרשות ושל הקיבוץ, כי המכירה לא תהיה ל"זרים", למשל!? מכל מקום: תקנה 6 של "תקנות האגודות השיתופיות ( שיוך דירות בקיבוץ מתחדש ), תשס"ו-2005", נושאת הכותרת "הגבלת סחירות הדירה", מתנה את שיוך הדירות בקיבוץ בקביעת הוראה מגבילה בתקנונו בנושא הכותרת – הוא הנושא שבלב השאלה הנוכחית: "קיבוץ רשאי לשייך דירות לחבריו, אם נקבעה בתקנונו אחת מאלה: (1) הוראה ולפיה דירה ששויכה לחבר ניתנת להעברה, לאחר השיוך, רק לקיבוץ או לחבר הקיבוץ או למי שאושר לחברות בקיבוץ...; (2) הוראה" כנ"ל, בתוספת חלופה של העברה "למי שהקיבוץ אישר כחבר באגודה להתיישבות קהילתית שהקיבוץ פעל להקמתה...".