לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב
נגישות
רחל

בוררות או בית משפט

שלום. בעלי ואני עזבנו את הקבוץ לאחר 15 שנה אך הקבוץ מסרב לשלם לנו דמי עזיבה (למרות שהחוק מאד ברור בנושא). אין כאן שום דבר אישי, פשוט הוא מעולם לא שלם לעוזבים דמי עזיבה אך גם שום עוזב לא בקש. אנחנו הראשונים. (בעצם זוהי כת בלבוש של קבוץ השייך לתק"מ). בתקנון הקבוץ רשום שיישוב סכסוכים יטופל בבוררות אצל רשם האגודות השיתופיות. השאלה שלי, האם כדאי לי לפנות לבית משפט (ללא עו"ד) או לפתוח תיק בוררות (מבחינת עלויות כספיות). והאם בכלל אופציית בית משפט קיימת או שבית המשפט יפנה אותי לבוררות (קראתי על מקרה כזה באינטרנט). ועוד דבר- אנחנו גרים כעת בחו"ל והאם ניתן לנו למנות נציג שידבר עבורנו במקום שנבוא לדיונים (או סקייפ?) תודה רבה, רחל

מרדכי שחם, עו"ד

שלום רב! קיבוץ המסרב לשלם דמי-עזיבה, למרות חובתו החקוקה – אם תוגש כנגדו תביעה משפטית עקב כך, לא יימנע מניצול זכותו לבקש מבית-המשפט להעביר את הדיון לבוררות, לפי תקנון-האגודה. הדבר יהיה כרוך, מבחינת החברים-התובעים, באובדן של זמן, טירחה והוצאות הגשת-התביעה, והוא עלול להיות כרוך גם בחיובם בהוצאות משפטיות לטובת הקיבוץ. דומה כי כבר מטעם זה - אין מקום להגשת תביעה לבית-המשפט, תביעה הדורשת, ממילא, שכירת עורך-דין להכנתה ולהגשתה: "פנייה" לבית-המשפט איננה יכולה להיעשות, אלא בדרך הסדורה שנקבעה לכך בתקנות שר-המשפטים ( בכתב-תביעה ערוך כראוי מבחינת צורה ותוכן, וכן תשלום אגרת-תביעה ). עקב שהות התובעים בחו"ל, עוד מתווסף כאן הצורך בהגשה באמצעות עו"ד ( לפי ייפוי-כוח באישור קונסולרי, שיישלח מחו"ל ע"י התובעים ). החלופה של בוררות איננה צריכה להרתיע, אם כי יש לבחון מראש, ככל הניתן, את ההיקף הצפוי הכולל של שכר-הבורר, על-פי חישוב משוער של היקף טירחתו. בהנחה כי סכום-התביעה הכולל, המגיע לעוזבים מן הקיבוץ, מצדיק שכירת עו"ד, ובהנחה כי ניתן לגבותו מהקיבוץ תוך זמן סביר – יש מקום להציע, כי עיקר שכר-הטירחה ישולם לעו"הד באחוזים לפי התוצאות ולפי הגבייה בפועל, כהשלמה למקדמות ( על חשבון ) ולמימון ההוצאות. בנסיבות המקרה ניתן לצפות, כי שכר טרחת עו"ד ותשלומים לעדים יוטלו בפסק-הבורר על הקיבוץ, לפחות חלקית, ושכר-הבורר – אף במלואו. בנושא זה עשויות לסייע גם הוראות "תקנות האגודות השיתופיות – יישוב סכסוכים בקיבוץ", אף אם אינן חלות על סכסוך כמדובר. כל האמור לעיל ולהלן – בהנחה, החייבת בדיקה, כי אין לקיבוץ טענות-נגד להפחתת שיעור דמי-העזיבה, ולא תביעה-שכנגד בעלת בסיס של ממש. הקושי הממשי הנראה לעין במקרה כזה, נובע משהותם בחו"ל של העוזבים: אם ניתן לצפות "ביקור-מולדת", לפחות של מי מהם – ניתן יהיה לשלבו במתן עדות בבוררות, בתיאום מועד מראש. מאידך, יתכן כי על העובדות הדרושות לביסוס התביעה יוכלו להעיד – במקרה זה – עדים מתאימים אחרים, שיזומנו ע"י הבורר לבקשת פרקליט/ת-התובעים. דרך חלופית, יעילה וזולה, להוכחת העובדות, יכולה להימצא ע"י חיוב הקיבוץ לגילוי מסמכים ו/או למתן תשובות ל"שאלון", לפי בקשות שיוגשו ע"י עוה"ד מטעם התובעים, במסגרת מיקדמית של הבוררות. יתכן, אפוא, כי החלק הקשה בפרשה זו, מבחינת העוזבים, יתמצה באיתור עוה"ד המתאים/ה. ואולי לאור האמורים לעיל, יש סיכוי לכך, כי בעקבות פנייה מתאימה בכתב אל הקיבוץ ואל התק"מ, ייחסך על-ידם כל הכרוך בהתדיינות צפויה, ע"י פתרון מכובד.

רחל

אינני מצליחה לברר היכן אוכל לקיים את הבוררות (הקבוץ סרבני ויקיים בוררות רק אם לא תיהיה לו ברירה). פתחתי תיק בוררות אצל התנועה הקבוצית לאחר שאמרו לי שיש חובת בוררות במקרה שלי. אח"כ הם קבלו מהקבוץ את הסעיף העוסק ביישוב סכסוכים בתקנון והודיעו לי שאת הבוררות אני צריכה לקיים אצל הרשם במידה והקבוץ לא מסכים לקיים את הבוררות במוסד התנועה הקבוצית. אך אצל הרשם הם אמרו שהסעיף בתקנון מדבר רק על יישוב סכסוכים בין הקבוץ לחבר ולא מדובר על עוזב קבוץ. להלן הסעיף בתקנון: "כל סכסכוך שבין חבר לבין הקבוץ או רשויותיו ייושב בדרך של בוררות ע"י בורר שימונה ע"י הצדדים בהסכמה, ובהיעדר הסכמה ימונה הבורר ע"י הרשם ע"פי סמכותו לפי סעיף 52 (2) לפקודה" אין סעיף בתקנון העוסק ביישוב סכסוכים בין עוזב קבוץ ובין הקבוץ. ושאלה שניה: לקבוץ קשיי מזומנים אך הוא עשיר מאד מבחינת מטעים ומבנים תעשייתיים ומגורים - שנבנו ע"י החברים במשך שנות חברותי. האם פסיקת הבורר תתחשב במצב המזומנים של הקבוץ ותקטין את דמי העזיבה? מודה לך מאד על העזרה.

מרדכי שחם, עו"ד

שלום רב! עם ההפנייה החוזרת לתשובה המפורטת, שניתנה על-ידי בפורום זה כבר ביום 27/2/13 – מומלץ שוב "לגייס" עו"ד לסיוע, כבר כעת: אם ממילא לא יהיה מנוס משכירת עו"ד, מדוע לדחות זאת נוספות!? מדוע להסתכן בצעד "עצמאי", אשר עלול להתברר כטעות מכבידה, בעת בירור המחלוקת לגופה!? בהתייחס לשאלה הנוספת שהועלתה: מול טענת קשיי נזילות מצד הקיבוץ, ניתן יהיה להעלות גם טענות-נגד בדבר נכסיו, במיוחד אם חלקם יהיה בגדר נכסים מניבי-הכנסות בעתיד קרוב. אגב: אם בתנועה הקיבוצית "פתחו תיק בוררות", בעקבות פניית השואלת, וסברו שם "שיש חובת בוררות" – היה עליהם לבדוק זאת מראש; כבר עקב כך, יש מקום לבדיקה ולהתערבות נוספות מצדם, לפחות ע"י בירור שלהם מול משרד "רשם האגודות השיתופיות". כהערה נוספת לסיום: יתכן כי נסיבות המקרה, לרבות התנהלות הקיבוץ, "מזמינות" טיעון "יצירתי" כנגדו בבית-המשפט, עם אפשרות של תוצאה תקדימית. דבר זה, כשלעצמו, עשוי להצדיק קיום הליכי גישור בעזרת התנועה הקיבוצית – הן מבחינת התנועה והן מבחינת הקיבוץ. גם במישור כזה – חשובה עזרה מקצועית של עו"ד, כמוצע לעיל.

רחל

לצערי אינני מצליחה להשיג עו"ד שיבצע את העבודה תמורת אחוזים מהגביה ולכן אני חוזרת אלייך. האם קיימת חובת בוררות בנוגע לדמי עזיבה? ובאיזה מוסד? מוסד הבוררות של התנועה הקבוצית ענה לי קצרות שאין בידו להושיע. ואם אפנה לבית משפט, האם הם יפנו אותי חזרה לבוררות? תודה לך, רחל

מרדכי שחם, עו"ד

שלום רב! ראוי לעיין שוב בתשובותיי הקודמות בפורום זה, ויודגש כי "פנייה" לבית-המשפט איננה כפנייה לכל מוסד או רשות אחרים – לבית-המשפט מגישים תביעה בדרך שהוסדרה בחקיקה, גם משום שהיא מיועדת להביא לחיוב בדין של אחרים. במקרה שלכם, אם מיציתם את האפשרויות מול מוסדות התנועה הקיבוצית - הסתייעות בעורך-דין נראית חשובה במיוחד, וכנראה גם הכרחית; הרי אין מדובר בהתנצחות לשמה, אלא בהתדיינות למטרת הצלחה כספית. בישראל רבבות עורכי-דין פעילים, וכולם חברים בלשכת עורכי-הדין בישראל. מוצע כי תשגרו פנייה מפורטת לוועד הארצי של הלשכה, עם ציון מקומו של הקיבוץ, להבהרת מחוז השיפוט במקרה של הליכי משפט ( הליכים אשר יתכן שהם עדיפים מבוררות, במקרה המיוחד שלכם ). הלשכה מסייעת באיתור עורכי-דין מתנדבים בעבור נזקקים, ובכוחה לסייע באיתור עו"ד בתנאי שכר לפי תוצאות הטירחה. כתובת מזכירות הלשכה: תל-אביב, רח' דניאל פריש 10. בהצלחה!

forum moderator שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
close the form שליחה
חזרה לפורום אגודות שיתופיות