שכר טירחה
תבעתי את המושב {ה"שיתופי"} שבו אני חבר 40 שנה. ביקשתי מהבורר מימון ע"ח המושב. העו"ד של המושב מייצג את המושב בתביעתי. הבורר דחה את בקשתי; "ההוצאות יהיו במסגרת פסק הדין" עברו כבר ארבע שנים. אני משלם לבורר 700.ש"ח עבור כל ישיבה ו- 1000 ש"ח לעו"ד שמייצג אותי. האם תנאים אלו סבירים?
שלום! שיעורי השכר, הנזכרים בשאלה, נראים סבירים כשלעצמם. עם זאת, תקופה של ארבע שנים לקיום בוררות שלא נסתיימה, מצדיקה בירור בדבר הסיבות לכך – בחינה אשר ניתן לדרוש כי תבוצע ע"י עורך-הדין המייצג את התובע, תוך ניסיון להגדיר : האם ובאיזו מידה אחראית האגודה-הנתבעת למה שנראה לכאורה כ"סחבת" ( לא בהכרח בעטיה של האגודה ). בד-בבד ניתן לברר עם עורך-הדין, האם יסכים להסתפק בשכר חלקי כמיקדמה, בעבור ישיבות-ההמשך בבוררות, תוך הסכמה על השלמת שכרו הנוסף באחוזים מהסכום שיושג בבוררות. יצויין ככלל, כי בדומה להתדיינות בבית-המשפט, גם לבורר סמכות לחייב את האגודה לשאת בהוצאות ישיבה "מיותרת", אם יימצא כי נגרמה בבירור באחריותה הבלבדית. עוד יצויין, כי ב"תקנות האגודות השיתופיות – יישוב סכסוכים בקיבוץ" קיים הסדר לחיוב הקיבוץ במימון הוצאות הייצוג המשפטי של חבר-תובע, אך תקנות אלה מיוחדות לסכסוכים בתנאים המוגדרים בתקנות שם, והחלים ממילא רק לגבי קיבוצים וחבריהם (( בהתחשב בשיתוף הקיים, לגבי החברים, בכספים שבידי אגודת-הקיבוץ, בעוד החבר מוחזק כמי שאין לו כספים משלו )). לגבי מקרים אחרים, ניתן להבין את הרתיעה מפני חיובה של אגודה במימון הוצאות החבר, התובע כנגדה - הן מבחינת הצורך בביסוס עקרוני-משפטי ראוי של צעד מיוחד שכזה, הן משום שהדבר עלול לעודד חברים לתביעות בלתי-מבוססות כנגד אגודתם, ואף לתביעות-סרק.