פדיון מניה באגודה שיתופית

שלום רב! סעיף 17 של "פקודת האגודות השיתופיות", כנדבך-החקיקה הראשי בסוגייה, קובע כי אסורה העברת מניות או חלק-הון באגודה השיתופית, "אך רשאית האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה על-פי פקודה זו." על אופיים האישי של מנייה-באגודה ושל חלק-בהון-האגודה מלמד גם סעיף 25 של הפקודה, המשריין אותם גם מפני העברה כפוייה, מול עיקול או פשיטת-רגל. לכאן מתווסף העיקרון, המשמר את המשכיות פעילותה של האגודה כמסגרת משותפת, מבלי שתיפגע עקב פרישה של חבר או של קבוצת-חברים - אם ייאלצו החברים הנותרים לממש נכסים ולצמצם פעילות באגודה באופן מיידי ופוגע, רק כדי לממן פדיון-עזיבה. בל יישכח, כי פירוק של אגודה מותנה בהחלטה של רשם-האגודות, לפי פנייה של רוב מיוחד – פרישה של מיעוט עלולה להביא לפירוק-למעשה, או לפגיעה קשה בנותרים, אם לא תיקבע להם ארכה סבירה לפדיון. על רקע זה בא ההסדר המפורט למדי, אשר ב"תקנות האגודות השיתופיות – חברות", בעיקר בתקנות 9 – 16, אשר אליהן מופנה כל המעוניין; נוסח התקנות ניתן לאיתור גם באינטרנט: דרך "גוגל" או במדור החיקוקים באתר "רשם האגודות השיתופיות". מכיוון שאגודה אינה רשאית לחלק רווחים אלא לחבריה – הרי מי שחברותו פקעה, זכאי רק לפדיון המתאים, עם ריבית תואמת כקבוע בתקנות: מי שפרש מהאגודה, אינו צריך לסבול מהפסדיה לאחר מכן – אך גם אינו זכאי ליהנות מהצלחותיה לאחר עזיבתו. מכאן גם אותן הוראות בתקנות, המצמידות את מועד קביעת ערך הפדיון ליום פקיעת החברות, לגבי חלק מהאגודות ( יש לשים לב לאבחנה בין סוגי האגודות שבתקנות 10 ו-11 ). עם כל זאת, יש לשים לב להוראות המיוחדות בנושא, הקבועות בתקנה 18 שם לגבי קואופרטיב לתחבורה, ובתקנות 19 ו-20 - לגבי קיבוץ ומושב שיתופי. כמובן, יש לבחון, מלכתחילה, את ההוראות הנוגעות לנושא בתקנון האגודה עצמה – אשר דינו כחוזה בין כל חבר לבין האגודה ויתר החברים, גם אם לא נחתם על-ידיו כמייסד; תקנון האגודה עשוי להועיל לחבר-העוזב, אם כלולות בו הוראות המיטיבות עמו, בהשוואה לתקנות הכלליות. לסיום, יוזכרו תקנות 14 ו-15 בתקנות הכלליות הנ"ל, המחייבות את האגודה לבצע – תוך חודשיים - חישוב של הפדיון על-ידי רואה-חשבון מוסמך ובקי, כאמור שם, בשילוב חובת מתן הודעה מפורטת לחבר-העוזב בדבר סכום הפדיון ואופן חישובו.