פינוי חבר מדירה בקיבוץ ללא שיוך דירות

שלום רב! קיבוץ אשר נקלע למצב של קשיים כלכליים, בדומה למתואר בשאלה, חייב להמשיך ולדאוג, כמיטב יכולתו, לא רק לשיפור מצבו הכספי, אלא גם לעידוד חבריו במישור החברתי והאישי; זאת – לרבות ע"י הבהרת המצב והשלכותיו בעזרת יועצים מקצועיים, לרבות ייעוץ משפטי. בין היתר, ניתן להזכיר כאן את סעיף 38 של "חוק ההוצאה לפועל", נושא הכותרת "הגנת דירת המגורים", עם סעיפי המשנה (א) ו-(ה) שבו: "(א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב – לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין, ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מן המקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר... או שהועמד לרשותם סידור חלוף." "(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לעניין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, 'בן משפחה' – אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ." יתרה מזו: סעיף 39 של החוק הנ"ל קובע – "(א) היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם הוצאה לפועל להורות שישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.... (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם הגרים בקיבוץ." יש להזכיר, כי על-פי הגדרת "קיבוץ" ב"חוק ההוצאה לפועל" ( סעיף 1 שם ) – ההוראות הנ"ל חלות גם על "מושב שיתופי". ייעוץ משפטי בסוגייה הנדונה עשוי לכלול, בין היתר, גם התייחסות לסעיף 229 של "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018" ( נושא הכותרת "הגנת בית מגורים" ), וכן הבהרות לגבי הרקע המשפטי הכללי בשאלת אחריות חברי האגודה השיתופית לחובותיה, ולגבי שאלת זכותם האישית של חברי-קיבוץ ביחידות-המגורים שלהם - אף לאור האפשרות הפוטנציאלית להסדרת שיוך דירות לפי החלטות "רשות מקרקעי ישראל" כנציגת בעלי קרקע-הלאום.