החזר הון אגודה
עו"ד שחם שלום אנחנו חברי אגודה שיתופית חקלאית{קיבוץ} מזה שלש וחצי שנים,במעמד חתימת החוזה שילמנו הון אגודה כ225000 אלף ש"ח,כעת עקב הליכי גירושין הודענו על עזיבת הקיבוץ וביקשנו לקבל בחזרה את הון האגודה ששילמנו והעמדנו את הבית שבנינו בהרחבה למכירה.השאלה שלנו היא מהו זמן סביר לקבלת ההחזר ששולם בתשלום אחד?והאם ישנן זכויות נוספות המגיעות לנו בעת העזיבה? תודה
שלום רב! ראשית, מופנית תשומת-הלב לתשובות הח"מ בפורום זה – מיום 21/2/13 ומיום 10/3/13. יוזכרו שוב "תקנות האגודות השיתופיות ( חברות ), תשל"ג-1973", עם חלק ההוראות בנוגע למגיע לחבר, שחברותו באגודה הגיעה לקיצה : תקנות 9 ואילך, עם התוספת הנספחת שם. בין היתר נקבע שם, כי תוך חודשיים מהעזיבה על האגודה להמציא לעוזב חשבון מפורט לגביו, ערוך מקצועית ע"י רואה-חשבון. בדיקת חשבון זה ע"י העוזב, תשמש בסיס לבירוריו לגבי המגיע לו. לעניין מועד התשלום, מפנות התקנות הנ"ל את הזכאים לחפש תשובה בתקנון-האגודה, אך לכל מקרה – הן קובעות לתשלום תקרת-זמן של שנתיים. אם בגבול זה קובע תקנון האגודה מועד לפדיון הזכויות ולדמי-עזיבה – קשה להפחית ממנו, בעיקר משום שהתקנון נחשב, מבחינה משפטית, כחוזה בין האגודה לבין חבריה, ובהקשר לאגודה – גם כחוזה בין החברים לבין עצמם. עם זאת, גם דיני החוזים מאפשרים גמישות, בנסיבות מיוחדות מתאימות, כפי שיצויין להלן. בהעדר קביעת-מועד בנושא בתקנון האגודה ( הקיבוץ, במקרה זה ), הרי בצד "מועד-התיקרה" הנזכר לעיל, עולה חובת-תשלום תוך זמן סביר על-פי נסיבות המקרה; נסיבות אלה הן, בעיקרן, נסיבות הצדדים: הקיבוץ מצד אחד, וכנגדו – החברים העוזבים. בהקשר זה, ולצורך בחינת הנסיבות, ניתן להניח כי הסכום ששולם בשעתו לאגודה לרכישת חלק-ההון, לא נשאר בהשקעה נזילה, הנתונה למימוש מהיר, ויתכן כי הושקע, כולו או רובו, לצרכי הקיבוץ או לטווח ארוך. עם זאת, בנסיבות המיוחדות המתוארות לגבי המקרה הנוכחי – נתונים בני-הזוג העוזבים במשברם הכפול, עקב הגירושין, עם הצורך להסדרת צרכי כל אחד מהם בנפרד, ואף צרכי-מגורים בהתאם; זאת, מבלי לשלול צרכים חיוניים מיידים, לרבות לגבי בני-משפחה הגרים עמם. זמן סביר חייב להיקבע גם בהתחשב באלה. זאת ועוד, בנסיבות מקרה זה, ככל שהן עולות מן השאלה: אם מכירת הבית שבקיבוץ כרוכה בקבלת הרוכשים החדשים לחברות, בשילוב תשלום דומה מצדם בעבור חלק-ההון באגודה – מדוע לא ימומן ההחזר המגיע לעוזבים, מסכומים שישלמו הרוכשים כעת?! אם העזיבה המצערת "מפנה" לקיבוץ לא רק בית-למכירה אלא גם את חלק-ההון שרכשו העוזבים, בשעתם - חלה עליו החובה לפעול, ככל הניתן, כדי לגבות גם חלק זה מהרוכשים כעת, ולהשתמש בו למילוי חובת-ההחזר בגין העזיבה. אם אין לקיבוץ נימוק ראוי לנהוג אחרת – דומה כי הפתרון המומלץ האמור, כוחו יפה גם אם נקבע בתקנון מועד מאוחר יותר להחזר: נסיבות המקרה המיוחד אמורות אזי לגבור על ההוראה הכללית שבתקנון, אשר וודאי לא נתכוונה ל"התעשרות" של הקיבוץ , אף לא בעיכוב זמני של כספים נוספים, שיגבה במקרה הנוכחי מהרוכשים החדשים, בעבור.... אותו חלק-הון.
עו"ד שחם שלום מהו זמן סביר בנסיבות האלו ומכייון שאין עדיין רוכשים לבית מה אפשר לעשות כדי לזרז את העניין הודענו על כוונתנו לפני כשבועיים והתשובה היחידה שקיבלנו היא שהנושא בבדיקה
שלום רב! אם גירושין עדיין על הפרק, ומכיוון שיש לפדות מהקיבוץ כספים וזכויות – קיים צורך בסיוע של עו"ד למכלול העניינים. יש לקוות כי הקיבוץ יקצר מתקופת החודשיים שהוקצו לו בתקנות להצגת חשבון מצדו, וכי יסייע כראוי למציאת מועמדים לרכישה. מכל מקום – גילויים של קוצר-רוח מצד העוזבים, עלולים להיות בעוכריהם. שבועות אחדים לבירור במקרה זה, הינם סבירים למדי. תשובה חיובית ורצינית דורשת זמן – תשובה מהירה מדי תהיה, לרוב, בלתי-מספקת. התשובה שכבר ניתנה כאן ע"י מנהל-הפורום, כוללת מענה גם לשאלה הנוכחית. פירוט נוסף עלול להזיק, אם ייחשף כאן לעיני הקיבוץ; אך ממילא צפוי סיוע נרחב ושוטף לשואלים, במסגרת הייעוץ המשפטי שישכרו ( יחד או לחוד ), כמומלץ.
אנחנו עובדים על פי תקנון הקיבוץ , תקנוני הקליטה והשיוך והחלטות הועד והאסיפה – התקנות אותן צירפת אינן רלוונטיות לקיבוצים אלא לאגודות שיתופיות שבהן לחברים יש מניות . 1. החזר שווי יתרת סכום ההשתתפות בהון אגודה כפוף לשני תנאים : · החבר שילם את מלוא סכום ההשתתפות בהון האגודה ובקרנות האקטואריות כפי שהיה מחויב · המועד החדש מטעם החבר שילם בפועל את סכומי ההשתתפות בהון האגודה ובקרנות האקטואריות וכי תשלום יתרת סכום ההשתתפות על ידי הקיבוץ ייעשה רק מכספים שהתקבלו על ידי הנעבר החדש ולא מכספי הקיבוץ. כמו כן, יודגש כי סכום ההחזר לו יהא זכאי החבר העוזב, יהא בערכו הנומינאלי (ללא הפרשי הצמדה ו/או ריבית) ובניכוי פחת בשיעור 5% לשנת חברות של החבר בקיבוץ. 2. אלטרנטיבת המכירה תוך שנה- אלטרנטיבה זו לא קיימת בתקנוני והסכמים השונים בקיבוץ עינת . 3. מסמך זכויות וחובות תוך 60 ימים- גם חובה זו אינה קיימת בתקנוני וחוזי עינת עו"ד שחם שלום זאת התשובה שקיבלתי האם הקיבוץ אינו כפוף לתקנות האגודות השיתופיות?
שלום רב! כל אגודה שיתופית – וקיבוץ בכלל זה – כפופה לחקיקה הראשית בנושא, היא "פקודת האגודות השיתופיות" וכן כפופה האגודה לכל חקיקת-המשנה, הכוללת כל תקנה או צו אשר ניתנו מכוחה של הפקודה! על כן, אם "היתה סתירה בין הוראת תקנות או צווים לפי הפקודה לבין תקנותיה של האגודה, ההוראה שבתקנות או הצווים שניתנו לפי הפקודה – עדיפות." כך גם הוראת-ההבהרה המפורשת שבתקנה 5 של "תקנות האגודות השיתופיות ( הוראות כלליות ), תשל"ו-1976", שהותקנה בעקבות פסיקת בג"צ בדבר עדיפות חקיקת-המשנה, לתשומת-לב האגודות וחבריהן. לפיכך, כאשר קיימת הוראה בחקיקת-המשנה בעניין שאין בו הוראה בתקנון האגודה - קל-וחומר שעל האגודה לכבד את הוראת חקיקת-המשנה; כאן – "תקנות האגודות השיתופיות – חברות", עם נספחי התוספות המשולבים בהן. האגודה איננה יכולה להתעלם מהוראות-החקיקה, ולטעון כי היא "עובדת" רק עם תקנונה והחלטות מוסדותיה. בהקשר למקרה הנוכחי יצויין: גם אם הוראת התקנות על מועד מירבי של חודשיים להצגת חשבון דמי-עזיבה, איננה מתייחסת במפורש להחזר-הון – הרי אם התקופה נקבעה בתקנות לחישוב המורכב של דמי-עזיבה, היא כמובן בגדר זמן מחייב לפירוט מצד האגודה לגבי החזר-הון. עם זאת, ישנם נושאים ועניינים רבים, אשר אין לגביהם הוראות או הסדרים בחקיקת-המשנה, ולא ב"פקודת האגודות השיתופיות". נושאים אלה אמורים להיות מוסדרים על-פי כל חוזה פרטני, אם נחתם בין החבר לקיבוץ, וכן – על-פי תקנון-האגודה, אשר דינו כ"חוזה כללי" בין האגודה לחבריה. כך, למשל, בנושא הזכויות בבית אשר נבנה ב"הרחבה" ע"י החברים, ותנאי מכירתו או פדיון תמורתו. ברם, גם חוזה – כל חוזה – כפוף להוראות-חוק ולעקרונות-משפט, המחייבים לפי הדין בישראל, הן לעניין פרשנותו של החוזה והן לעניין יישומו. בין אלה – "עקרון תום-הלב" שהפך ל"עקרון-על מלכותי" כהגדרת בית-המשפט העליון, בפסיקה מושרשת של עשרות שנים, המיועדת להבטיח שילוב של היגיון והגינות בעמדת כל אחד מהצדדים, לרבות על דרך "תנאים מכללא", אשר לעתים ניתן להשלים באמצעותם הסדר למצב מיוחד. בחינה משפטית כאמור מצריכה עזרה של עו"ד, אשר תוצאותיה יוצגו לאגודה, לבחינת יועציה המשפטיים, בניסיון הדדי לחסוך את הצורך בהתדיינות מיותרת – מיותרת לכל הצדדים.