יצוג למיעוט במועצת הישוב
שלום אני מתגורר בישוב קהילתי לא גדול. בישוב קיים מצב שרק הרוב מיוצג במוסדות הישוב. כמו שהיתי אומר שהליכוד הם הרוב ולכן רק להם יש כיסאות ויצוג בכנסת. אסביר למה ואבקש לדעת עם זה חוקי. לפי תקנון הישוב האסיפה הכללית בוחרת את המועצה. המועצה בוחרת את הוועד. דוגמה היפוטתית. בבחירות הקרובות למועצה נניח ויש 10 כיסאות פנויים שאנשים מתמודדים אליהם. בישוב גרים 100 איש וכולם מצביעים בקלפי. הישוב מחולק ל2 מחנות לפי מגדר. 60 נשים ו40 גברים. מציעים את מועמדותם לתפקיד 10 גברים ו10 נשים. מזכיר בבחירות כל מגדר חייב להצביע לעצמו וכולם מצביעים. כל גבר ישים בקלפי 10 פתקים עבור כל אחד מחבריו המועמדים. כל אישה תשים בכלפי 10 פתקים עבור חברותיה. תוצאות הבחירות יהיה שכל הגברים קיבלו 40 קולות ואילו כל אישה קיבלה 60 קולות. לכן המועצה תורכב מ10 נשים ובלי גברים כלל. המועצה תבחר ועד שמורכב גם הוא רק מנשים וככה אין יצוג כלל ל40 אחוז. זה המצב בישוב לאני גר בו כיום. חיפשתי בתקנון האגודה שלנו. חיפשתי באוגודות שיתופיות הלכות ופסיקות, בתקנון אגודות שיתופיות באינטרנט ובשום מקום לא מצאתי תשובה האם זה מותר. אבקש להבין האם זה חוקי אופן בחירה שמאפשר לכל אחד להצביע עבור מספר האנשים שעומד לבחירה. תודה רז
שלום רב! כאמור בגוף השאלה, היא מבוססת על דוגמה היפוטטית. דוגמה קיצונית ( כגון זו שהובאה בשאלה ) איננה בסיס לחלוק על כללי-בחירות שנקבעו ואשר הוכיחו עצמם עד כה. תיאורטית, בכל שיטת בחירות ( אף לכנסת ) עלולה להיווצר תוצאה תמוהה, אך המציאות מוכיחה אחרת.
שלום עו"ד מרדכי שחם נראה לי שלא הסברתי טוב את כוונתי. בישוב שאני גר בוא, יש מועצה שנבחרת על ידי אסיפה כללית. נניח שבבחירות יש 10 כיסאות שצריך לאייש אז כל אדם בוחר ב10 אנשים. נניח שיש 2 מחנות ושכל מחנה מצביע לצד שלו. אז ה10 מועמדים של המחנה הקטן בכלל לא נבחרים ונבחרים רק ה10 מועמדים של המחנה הגדול. זה יותר ברור? הבעיה שלי זה שכל אחד יכול לבחור במספר המקומות שעומדים לבחירה. עם כל אחד היה יכול לשים רק פתק אחד ולא 10 אז לא היה בעיה וכן היה יצוג גם למיעוט. זה טיפה מבלבל אבל מקווה שעכשיו את מבין למה אני מתכוון. זה חוקי? יש איפה שהוא הנחייה לגבי זה? תודה רז
שלום רב! הפיצול הקיים בין בוחרים, גם בקהילה יישובית, מביא לכך, כי מעטים, יחסית, זוכים להיבחר ברוב של יותר ממחצית כלל המצביעים. מי שזכה לרוב כזה בבחירתו – חזקה לכאורה כי הוא ראוי לכך וכי הוא מייצג חלק נכבד של ציבור הבוחרים. בנוסף, ואולי מעל לכל: חברות בוועד-ההנהלה מתאפיינת, בראש וראשונה, באחריות ובחובות מילוי נאמן של תפקיד, תוך השקעת טירחה וזמן, ולעתים גם יותר מכך; חברות בוועד מביאה גם כבוד ויכולת השפעה, אך אלה תוצאות-לוואי ידועות מראש, הנובעות באופן טבעי ( ואף אנושי ), ולרוב הינן חיוביות. מבחינת הדין, ובהנחת קיום הוראותיו הנוגעות לאופן מילוי התפקיד בהיגיון ובהגינות, תוך דאגה לכלל הציבור – כהונה בוועד-ההנהלה איננה בגדר פרס או מקור לטובות-הנאה חומריות; על רקע זה, מבחינת הדין - מצביע שמועמדים מועדפים על ידיו לא נבחרו לוועד, איננו צריך לחוש מקופח. האפשרות הנתונה לכל בוחר להביע את דעתו והעדפתו לגבי כל אחד ואחד ממרכיבי ועד-ההנהלה, תואמת הצבעה גלויה באסיפה הכללית, בה מוצג כל מועמד להצבעה וקולות מצביעי ה"בעד" נספרים ונרשמים לגביו; האם לא ייבחרו כל אלה שצברו את מספרי הקולות הרבים ביותר!? האמור בתשובה הקודמת עומד אפוא בעינו, אך השאלה והתגובה מעוררות זווית מעניינת, הראויה לתשומת-לב, ואולי גם לחשיבה לעתיד ולהצעת תיקון, אם לא בחקיקה הקיימת – לפחות בתקנון של אגודה, אשר בה תוכיח המציאות כי נוצרה הצדקה לכך.