האם תקנון מוסכם יכול לחייב דייר בתשלום גבוה יותר מחלקו?

שלום שגית, סעיף 61 של חוק המקרקעין קובע:- החלק ברכוש המשותף 57. (א) שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה יהיה לפי יחס שטח רצפתה אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור אחר; בחישוב שיעורו של חלק כאמור לא יעברו את תחום חלקי המאה. (ב) בחישוב שטח הרצפה לעניין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון שטחם של גזוזטראות ושל קירות חיצוניים, אלא אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת. (ג) הוצמד חלק מסוים של הרכוש המשותף לדירה פלונית, יובא שטחו בחשבון לעניין סעיף קטן (א) בשיעור שנקבע לכך בתקנון, ובאין קביעה כזאת - בשיעור שקבע המפקח לפי הנסיבות. ניתן לקבוע בתקנון מוסכם כי בעלי הדירות ישלמו תשלום בשיעור אחיד. ראי את הוראת סעיף משנה (א). התקנון מחייב את כל בעלי הדירות בבית המשותף לרבות גם מי שרכש את דירתו מאוחר יותר. התקנון שמור בתיקיית מסמכי הרישום של הבית המשותף בלשכת רישום המקרקעין והוא פתוח לעיון הציבור. התקנון מחייב כל רוכש דירה שכן קיימת חזקה כי הוא הסכים לתחולתו כאשר הוא רכש את הדירה.