התנהלות של אגודה שיתופית קהילתית

שלום רב! המדובר, ככל הנראה, באגודה שיתופית לשיכון, ולגבי אגודה מסוג זה מופנית תשומת-הלב לתשובת הח"מ בפורום זה, לשאלה מיום 27/10/13 ( אמנון ). על-פי "חוק המקרקעין", המסדיר גם את נושא "בתים משותפים" – בגדר הרכוש המשותף נכללים גם הקירות החיצוניים, וכן כל החלקים של החצר ושל הגג, שלא הוצמדו לדירות מסוימות. ב"בית משותף" מוטלת חובת הטיפול בזיפות הגג על "נציגות הבית המשותף" ( הידוע בכינוי "ועד-הבית" ), ובמקרה הנוכחי – על הנהלת אגודת-השיכון, בעיקר עקב מעמדה כבעלת זכויות-החכירה שמעל זכויות חוכרי-המשנה ( הם "בעלי-הדירות" ), חברי-האגודה. כאשר במסגרת "הבית המשותף" נכללים שני בניינים או יותר, או כאשר לאגודת-השיכון זכויות-החכירה בבתי השיכון כולם, כבמקרה זה – אמור להיות לכך יתרון מבחינת מימון הוצאות תחזוקה, כגון זיפות הגגות, בזכות המחיר הנמוך יותר שניתן להשיג בהזמנת-שירות נרחבת. כך אמור היה להיות במקרה המדובר; אך אם השואל חושש להתנהלות אחרת בנושא – מוצע לפנות לבירור מתאים אצל הנהלת האגודה, ולפי הצורך – לגייס לעניין חברים-משתכנים נוספים. על-פי תוצאות הבירור ניתן יהיה לשקול צעדים נוספים, לפי הצורך. העברת זכויות האגודה כחוכרת לחברים, בעלי-הדירות, תהפוך אותם לחוכרים ישירים, כאמור בשאלה. צעד כזה אמור להיעשות בשילוב הליכי פירוק של האגודה השיתופית, אך לפירוק כזה נדרש רוב של 75% לפחות מכלל החברים באגודה. עם זאת, יש מקום לבחון העברת חכירות מוסכמת ומתואמת, על-פי החלטת רוב באסיפה כללית, באופן המחייב את האגודה. לשם כך מוצע לגייס חברים לגיבוש עמדה ולמימון סיוע של עו"ד, אשר בין היתר – יבדוק את תקנון-האגודה, ואת שיתוף-הפעולה המצופה מ"רשות מקרקעי ישראל".