ויתור על חברות בקיבוץ - המשך

שלום רב! האמור בתשובה לשאלה הקודמת – עומד בעינו. בעקבות שאלת-ההמשך – הערות אחדות: בדרך כלל, המציאות הקיימת אמורה להכתיב את קיומו של סטטוס, אף אם הינו חדש; כדוגמה בולטת: הסטטוס החדשני של "חבר בעצמאות כלכלית", תולדת המציאות הקיבוצית של שנות ה-2000. מכל מקום: אם קיים, ממילא, סטטוס של "תושב" – על הקיבוץ להציג נימוק משכנע, מדוע אשת-חבר לא תהיה זכאית להעדיף סטטוס זה. זאת ועוד: יש לקבל בהבנה את החשש של המסגרת הקיבוצית מפני יצירת תקדים בלתי-רצוי – אך לא ברור ( לפי החלק הגלוי המוצג בשתי השאלות עד כה ) האם בחירתה של השואלת תיצור מצב בלתי-רצוי. בנוסף: דווקא החשש מפני תקדים במקרה זה, צריך להביא את הקיבוץ להיזהר מפני תוצאה של החלטה שיפוטית תקדימית, אשר תהיה גרועה הרבה יותר, מבחינתו, מאשר מקרה מיוחד ויחיד בקיבוץ; בהעדר נימוק משכנע לעמדתו הנוכחית של הקיבוץ, עלול גורם שיפוטי למצוא, כי עמדה זו מהווה אף התערבות פוגעת בחיים משותפים של בני-זוג נשואים.... עם כל זאת, מוצע לבחון מעשית, אם השואלת ובעלה זקוקים כאן להכרה "רשמית" בסטטוס חדש כלשהו ( מעבר לסטטוס המוכר של "תושב" ). אם יימצא מקום למאבק מול עמדת הקיבוץ, מומלץ לפנות לסיוע של עו"ד, לפחות להתייעצות ( תוך בדיקת מכלול הנסיבות, במיוחד אם ישנן כאלה שלא פורטו בשאלות ), וניהול מו"מ מול הקיבוץ - טרם נקיטת "מהלך חד צדדי" כאמור בשאלת-ההמשך.