פיטורי יו"ר ועד מקומי

שלום רב! הפנייה הנוכחית מתייחסת לתשובה אשר ניתנה בפורום זה לפני 4 שנים(!) – לשאלה ( של "אתי" ) מיום 25/5/2014 בנושא "הדחה/פיטורים של יו"ר ועד מקומי". תשומת-הלב מופנית לתשובה המפורטת והמנומקת שניתנה שם ע"י מנהל-הפורום, הח"מ, ואשר עומדת בעינה במלואה; כעת – עם נימוקים נוספים. בין היתר נכתב בתשובה ( מיום 27/5/14 ): "החלפת יו"ר הוועד המקומי, שלא לרצונו של היו"ר-המכהן, איננה דבר של מה-בכך: אף שיו"ר-הוועד אינו מקבל כל שכר בגין תפקידו... עדיין יש בהדחה משום פגיעה באיש ובכבודו, וזכותו הבסיסית היא לקיום 'מעין-שימוע', בו יובאו בפניו הטענות הקיימות כנגדו, ויתאפשר לו להשיב עליהן, טרם דיון והחלטה בשאלת הדחתו כיו"ר." עוד הוצע בתשובה, בין היתר, לערב בעניין את ראש-המועצה-האזורית ו"להסתייע בייעוץ המשפטי המלווה, ואם היועץ המשפטי של הוועד איננו כתובת לפנייה כזו ( מכל סיבה שהיא ) – ניתן להסתייע ביועץ המשפטי של המועצה האזורית." לכל האמור שם, ניתן להוסיף גם זאת: .1) "צו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות )", המסדיר את ענייני הוועדים המקומיים יחד עם ענייני המועצות האזוריות שמעליהם, קובע בסעיף-משנה 61(ג) כי "לא תקבל המועצה החלטה לפיטוריו של היועץ המשפטי למועצה, אלא לאחר שניתנה לו זכות לשאת לפני המועצה את דברו בענין הפיטורים." כך גם לגבי השעייתו - סעיף-משנה (ב) שם. מחובת-שימוע זו ( ומחובת שימוע לפני פיטורי כל עובד, אף עובד זוטר של... הועד המקומי ) עשויה להילמד, בהיקש, גם חובה דומה לגבי הדחת יו"ר ועד-מקומי מתפקידו המכובד. 2) כאשר חברי ועד מקומי פועלים להדחת היו"ר – הם פועלים בתוקף מינוים-סמכותם כחברי-הוועד ( גם אם שיקוליהם הפנימיים הינם אישיים או סיעתיים ), וגם אז חלות עליהם חובות עקרוניות שבדין המינהלי. על-פי ההלכה הפסוקה, המושרשת במשפט הישראלי כבר שנים רבות – על כל גורם ציבורי חלה חובה מוגברת של תום-לב והגינות, אף מעל ומעבר לזו המוטלת על כל אדם או תאגיד ( הלכה שיסודה בפסק-דינו של בג"צ 4422/92, שלמה עפרן נגד "המינהל" ). 3) סעיף 105 של הצו נושא כותרת "בחירת ראש ועד מקומי", ללא התייחסות מפורשת לפיטוריו ע"י חברי-וועד; אלה נלמדים על-פי עקרון מינהלי, לפיו הגוף הממנה מוסמך גם לפטר. ברם, בצד עקרון זה קיימים גם עקרונות-משפט נוספים, כנזכר לעיל. 4) גם שיקול מעשי אלמנטארי מוביל אל המוצע בתשובה: גישה מתנשאת ותקיפה של חברי-ועד, אשר באה לנצל רוב מספרי ללא זכות תגובה והסבר ענייניים ליו"ר, עלולה "לשחק לידיו" של היו"ר – הוא עלול לפנות לגורם חיצוני ( מינהלי או שיפוטי ), אשר ימצא פסול בהליך ה"הדחה". במקרה כזה, גם ללא תקדים פסיקתי בנושא, עלולים חברי-הוועד למצוא עצמם בפני הליך תקדימי מצד היו"ר, התובע מהם פיצוי כספי בגין צעדי-שווא פוגעים. מדוע, אפוא, לא לאפשר כאן ליו"ר להשמיע את דברו!? ואם יש רוב להדחה – מדוע יחשוש היו"ר המחליף, כי רוב מזדמן של חברי-וועד ידיח גם אותו, ללא מתן זכות שימוע!?