חיוב בתשלום עבור תשתיות בישוב קהילתי

שלום רב! ככלל, חיוב בגין תשתיות אמור להיות מוטל על הבעלים של הנכס, כמי שנהנה מעליית ערכו בזכות כל השקעה בתשתיות. כך, למשל, היטלי סלילה ( כביש ו/או מדרכה ) נדרשים לתשלום מבעלי הנכסים הגובלים, על בסיס הבעלות – לפי רישום-בעלות, או לפי זכאות-לרישום-בעלות או לפי זכאות ליהנות מהנכס כבעלים ( ולא כשוכר - בהחזקה בלבד אין די, לעניין זה ). זאת, להבדיל מתשלומי ארנונה, הניתנים לגבייה גם מ"מחזיק" בנכס, כמי שנהנה מהשירותים השוטפים של הרשות המקומית. עם זאת, יתכן כי במקרה האמור בשאלה, הדרישה ל"תשלום חד-פעמי" בגין כלל התשתיות ביישוב נובעת מהשימוש שעושים בהם מתגוררים בשכירות. דרישה זו עלולה להימצא כחסרת-יסוד, אם מדובר בשוכרים אשר באו במקומם של בעלי-הנכס להחזקה ולשימוש, ולא בנוסף להם. במקרה כזה, אם בעלי-הנכס כבר שילמו דמי-השתתפות ( או כל תשלום מתאים אחר ) בעבור אותן תשתיות – הרי כל שוכר, המחזיק ומשתמש במושכר מכוחם ובמקומם, בכל תקופת-ביניים, אמור להיות "מכוסה", כלפי האגודה, לעניין הנאתו מהתשתיות. אם מותרת השכרת יחידת-מגורים ביישוב - כוללת אזי השכירות גם את זכויות ההנאה מהתשתיות הבסיסיות. דמי-השכירות מוחזקים כמגלמים גם "הטבות" אלו, ביחסים בין השוכר לבעלים-המשכיר, אלא אם הותנה אחרת במפורש בהסכם-השכירות ( מבלי שהדבר יזכה את אגודת-היישוב לכפל-תשלום! ).